ע"ר 37453-05-15

בקשה לעיון חוזר בהחלטותיי מיום 23.3.2015 ו/או מיום 29.3.2015.

בהחלטתי מיום 23.3.2015 מחקתי את כתב הערעור שהגיש המבקש מן הטעם שהמבקש לא הגיש כתב ערעור מתוקן בהתאם להחלטת כב' סגן הנשיא, יצחק כהן מיום 2.2.2015 אשר קצב למבקש 30 יום להגשת כתב ערעור מתוקן.

ההחלטה הומצאה לבא כוחו של המבקש, דאז, עו"ד בלסיאנו, מטעם האגף לסיוע משפטי, ביום 3.2.2015.עו"ד בלסיאנו הודיע כי האגף לסיוע משפטי כבר אינו מייצג את המבקש ביום 11.3.2015.

ביום 29.3.2015 הגיש המבקש לבדו בקשה נוספת בה הודיע על כוונתו להגיש כתב ערעור מתוקן. לבקשה זו צורף כתב ערעור מתוקן שלדאבוני נעלם מעיניי. בנסיבות אלו, ומשלא הבחנתי בכתב הערעור המתוקן קבעתי כי לעת הזו החלטתי מיום 23.3.2015 בעינה עומדת כאשר כוונתי הייתה לבחון האפשרות לביטול פסק הדין המוחק את הערעור מיום 23.3.2015 רק לאחר שיוגש כתב הערעור המתוקן.

ודוקו. אלו הייתי מבחינה בכך שהמבקש כבר צירף את כתב הערעור המקוצר לבקשתו מיום 29.3.2015 הייתי מבטלת כבר באותו מעמד את ההחלטה מיום 23.3.2015 ומאפשרת למבקש להגיש את כתב הערעור המתוקן למרות שאיחר את המועד להגיש כתב הערעור המתוקן בהתאם להחלטת כב' סגן הנשיא, השופט כהן, וזאת בשים לב להפסקת היצוג מטעם האגף לסיוע משפטי (ויודגש כי אין מדובר בענייננו בהארכת מועד המצריכה "טעם מיוחד").

אכן התנהלות המבקש בעייתית: המבקש לא הגיש כתב ערעור מתוקן במועד שנקצב בהחלטת כב' סגן הנשיא, השופט כהן; הבקשה לעיון חוזר הוגשה רק בעקבות החלטתה של כב' השופטת עדי חן ברק מיום 10.6.2015 (!) לדחות על הסף את הערעור שהוגש על פסק הדין המוחק את הערעור מיום 23.3.2015 והפניית תשומת ליבו של המבקש לאפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר.

ואולם לא ניתן להתעלם מן העובדה שהמבקש אינו מיוצג ובמועדים הרלבנטיים הופסק הייצוג מטעם האגף לסיוע משפטי. אף לא ניתן להתעלם ממצבו הרפואי והאישי של המבקש ומגבלותיו, אשר למרבה הצער מקשים עליו ליתן אימון ואף ליצור קשר בר קיימא עם עורכי הדין שהוצעו מטעם האגף לסיוע משפטי.

יש לציין כי הדיון בערעור שהגישו המשיבים ממילא נדחה למועד אחר, ולא הוברר איזה נזק יגרם למשיבים אם יבוטל פסק הדין המוחק את הערעור, ויינתן למבקש יומו. אף ממילא שמורה למשיבים הזכות לטעון את כל טענותיהם לגופו של ענין במסגרת הדיון בערעור גופו. אף לא ניתן לומר כי נפגע באופן מהותי אינטרס ההסתמכות של המשיבים שכן ידעו שהמבקש אינו משלים עם פסק הדין המורה על מחיקת הערעור והגיש ביום 19.5.2015 ערעור על פסק הדין שנדחה משום שלא הוגש לערכאה המוסמכת.

הותרת פסק הדין המוחק את הערעור העל כנו, תהא בבחינת סנקציה חריפה ובלתי מידתית בנסיבות העניין.