ע"ר 37031-04-15

1.ערעורם של המערערים על החלטתו מיום 1.4.15, של כב' הרשם אריה ביטון שדחה את בקשתם למתן פטור מתשלום אגרה בתביעה שכנגד שהגישו כנגד המשיבים הפורמאליים בתיק ת.א. 28636-06-13.

בהתאם לתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) בחן הרשם את הבקשה וקיבל את טענתם של המבקשים בדבר חוסר יכולת כלכלית לשלם את סכום האגרה בהיותה של המערערת 1 חברה חדלת פרעון, והיותו של מערער 2 מצוי בהליכי פש"ר.

באשר למבחן השני, הנדרש על פי התקנה, קבע הרשם כי התביעה אינה מגלה עילה נוכח סכומה המופרז והעדר בסיס ריאלי והגיוני לסכומים הנתבעים.

ערעורם של המערערים מכוון, כמובן, למבחן השני של העדר עילה והמערערים עותרים לקבלת הערעור ולמתן פטור מתשלום אגרה לכל סכום התביעה, ולחילופין ליתן פטור לחלק מהסכום, כמפורט בהודעת הערעור.

2.בהתאם להחלטתי מיום 27.4.15, הגישו כל הצדדים עיקרי טיעון בצירוף נספחים לרבות הבקשה שהוגשה לרשם וכן כתב התביעה שכנגד ונספחיו.

המערערים חוזרים על טענתם כי המשיבים הפורמאליים במעשיהם ובמחדליהם גרמו להם נזקים כספים ומפרטים את רכיבי הנזק לכל אחד מהמערערים.

בנוסף, טוענים המערערים כי הרשם לא עמד בחובת הנימוק של החלטתו ולא פירט אילו מרכיבי התביעה אינם ריאליים או מוגזמים ולא הגיוניים לדעתו, וכן טוענים שהיה על הרשם להעמיד את הפטור לגבי אותו חלק מסכום התביעה שנראה סביר והגיוני בעיניו.

3.המשיבים הפורמאליים טוענים שדינו של הערעור להידחות מנימוקיו של הרשם. כן טוענים כי סכום התביעה הינו חלק בלתי נפרד מעילת התביעה וככל שהסכום גבוה יותר כך גובר נטל ההוכחה ממבקש הפטור וזאת, בין השאר, כדי לסכל תביעות מנופחות.

בנוסף נטען כי הנזקים הנטענים לא מבוססים על חוות דעת מומחה ומסמכים חיוניים אחרים, ואף המערערים הודיעו כי יצרפו האמור בהמשך, ואולם לא צרפו ולא ביקשו לתקן את כתב התביעה.