ע"ר 34875-07-14 . ניתן ביום 26 ינואר 2015

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על החלטתו של רשם בית דין זה, השופט כאמל אבו קאעוד, מיום 10.7.2014 (בר"ע 12645-06-14), שבה נדחתה בקשה שהוגשה מטעמה של משיבה 2, להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (סע"ש 10204-03-14 אורן אורגיל – חברת החשמל לישראל בע"מ ורווית שושן; השופטת אריאלה גילצר- כץ ונציגי הציבור ד"ר אליעזר רוזנטל ומר יעקב פרסול).

   הרקע לערעור:

2. משיב 1 (להלן – אורגיל) הגיש הליך לבית הדין האזורי כנגד המשיבה 2 (להלן- החברה או חברת החשמל) וכנגד המשיבה 3 (להלן – שושן), שבו טען כי שושן מונתה כעוזרת קב"ט בחברת חשמל (להלן – התפקיד) בשל קשריה עם בתו של המערער 1 (להלן – צרפתי). יצוין, כי ההליך שבו ניתנה ההחלטה עליה מבקשים המערערים להגיש בקשת רשות ערעור הוא הליך שני בעניין המכרז, וקדם לו הליך אחר (סע"ש (ת"א) 11319-02-14) שבמסגרתו הוסכם לקיים הליך מינוי חוזר למשרה של ע' קב"ט.

3. בהחלטה מיום 23.5.2014 דן בית הדין האזורי בבקשה לסעד זמני בהליך. בהחלטתו הדגיש בית הדין האזורי כי "כל קביעותינו להלן הנן לכאורה ולצורך ההכרעה בסעד הזמני בלבד". בית הדין האזורי קבע בהחלטתו כי יש לבטל את מינויה של שושן לתפקיד והורה על עריכת מכרז חדש, נוכח פגמים רבים שנפלו במכרז. בכל הנוגע לצרפתי בית הדין האזורי קבע בין היתר, כי חברי ועדת הבחירה הושפעו מאד מצרפתי, המכהן בתפקיד יו"ר ועד העובדים, אשר על פי העדויות לחץ על חברי הוועדה או על חלקם למנות את שושן לתפקיד; טענת אורגיל כי שושן היא חברתה של בתו של צרפתי, לא נסתרה, וכן לא נסתרה העובדה כי היא בת בית בביתו של יו"ר ועד העובדים; אמנם, לא נשמעה עדותו של צרפתי, אולם חברת החשמל בחרה שלא להעידו; מינויה של שושן הוצא לפועל לבקשת צרפתי או למצער על פי הוראה אחרת "מגבוה", ולאורגיל או למועמד אחר לא היה סיכוי כנגד הוראה זו; בין אם אמנם ניתנה הוראה שכזו על ידי יו"ר ועד העובדים או ע"י גורם אחר, היא פסולה מכל וכל. יש להוקיע קבלת עובדים וקידומם על פי קירבתם לעובדים אחרים או חמור מכך, קרבתם לבכירים או ליו"ר ועד העובדים.

   נציין, כי בהחלטתו קבע בית הדין האזורי קביעות נוספות רבות בקשר להליך המכרז, וקבע כי הליך הבחירה לאיוש המשרה לא היה תקין, אולם קביעות אלה אינן רלוונטית להליך שלפנינו.

4. המערערים לא היו צד להליך בבית הדין האזורי, וצרפתי אף לא זומן להעיד על ידי מי מהצדדים להליך בבית הדין האזורי.

5. ההחלטה הומצאה לב"כ החברה ביום 25.5.2014, כך שהמועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה יום 9.6.2014.

6. לטענת צרפתי, ההחלטה הובאה לידיעתו בסמוך לאחר שניתנה, באמצעות אמצעי התקשורת שפרסמו פרסומים בגנותו נוכח הקביעות שבהחלטה. עוד טען צרפתי, וטענה זו נתמכה על ידי חברת חשמל, כי חברת החשמל מסרה לו שבכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, כך שהוא סבר שגם הקביעות בעניינו יתבררו לפני בית הדין הארצי. אולם, ביום ה', 5.6.2014, ארבעה ימים לפני המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על ידי הצדדים, הודיעה חברת החשמל לצרפתי שהחליטה שלא להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי. בנסיבות אלה, ביקש צרפתי מחברת החשמל, בהיותה צד להליך בבית הדין האזורי, להגיש לבית דין זה בקשת רשות ערעור, כדי שיוכל לשקול את הדברים ולהגיש בקשת רשות ערעור מטעמו.