ע"ר 28500-04-15 ואן קול נ' מדינת ישראל ואח'

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

בתיק זה הוגש ערעור על מחיקת ההליך בה"פ 46191-11-14 .

הערעור הוגש תחילה לבית המשפט העליון (ע"א 1741/15) וביום 12.4.15 ניתן פסק דינו של כב' השופט לובינסקי כרשם בית המשפט העליון, לפיו מדובר בערעור על החלטה אחרת שניתנה על ידי כב' השופט חסדאי בכובעו כרשם בית המשפט המחוזי ולפיכך, אופן ההשגה הנכון על ההחלטה הינו הגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי. נוכח האמור נמחק ההליך בבית המשפט העליון.

ביום 19.4.15 הוגש הערעור (ע"ר 28500-04-15) לבית המשפט המחוזי בתל אביב וכן הוגשה הבקשה דנן לפטור מאגרה וערבון.

ביום 16.8.15 ניתנה החלטת כב' השופטת נאור, נשיאת בית המשפט העליון, שהורתה על העברת הדיון בערעור לבית משפט זה.

הבקשה שלפני היא בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט ומהפקדת ערבון בהליך זה.

בה"פ 46191-11-14 ניתנה ביום 6.1.15 החלטה על יד כבוד השופט חסדאי בסמכותו כרשם לפיו נדחתה בקשת התובע לפטור אותו מתשלום אגרת משפט. בהמשך, נסגר התיק, ככל הנראה לאחר שהתובע שם (המבקש כאן) לא שילם את האגרה במסגרת ההליך.

לפיכך, מאחר שהערעור בענייננו הוא על החלטת כב' השופט חסדאי (בסמכותו כרשם) מיום 6.1.15, כפי שהבהיר גם כב' השופט לובינסקי, קרי, החלטה שבמסגרתה נדחתה בקשת התובע לפטור מתשלום אגרת בית משפט, הרי שהמבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי סעיף 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- 2007.

בכל הנוגע לבקשת הפטור מערבון, השיקולים שיש לשקול לצורך מתן פטור מהפקדה הם מצבו הכלכלי של בעל הדין והאם ידו משגת להפקיד את הערבון וכן את סיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל. נקודת המוצא היא כי המבקש חייב לערוב את הוצאות המשיב ולפיכך פטור מערבון הוא בבחינת חריג לכלל והנטל לשכנע בדבר הצדקה לתתו מוטל על מבקש הפטור. מחד, יש לשקול את זכות הגישה לערכאות שהיא בעלת אופי חוקתי ומצד שני ההגנה על בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה ואובדן זמן וכן הבטחת יכולתו לגביית ההוצאות, ככל שייפסקו לטובתו.

בבקשה נטען, כי המבקש נכה ומתקיים מקצבת המוסד לביטוח לאומי בסך של כ-2,600 ₪. עוד נטען, כי בתי משפט שונים בחנו כבר את מצבו של המבקש ופטרו אותו מתשלום אגרה ו/או הפקדת ערבון ב-82 הליכים שונים, שפורטו בנספח לבקשה. לבקשה לא צורף תצהיר.