רוטשילד נ' בנילוז

1.לפנינו ערעורו של המערער (התובע בתיק המקורי) על פסק דינה של כב' הרשמת תמר עציון- פלץ בתיק ד"מ 21420-07-16 מיום 19.1.17.

פסק הדין ניתן כנגד הנתבע על יסוד כתב התביעה ובו נקבע כי הנתבע ישלם לתובע, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, את הסכומים הבאים:

א. שכר עבודה בסך 2,450 ₪.

ב. גמול שעות נוספות בסך של 250 ₪.

ג. דמי נסיעות בסך 280 ש"ח.

עוד נקבע בפסק הדין כי סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה - 11.12.16 ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן הוטל על הנתבע תשלום פיצוי בגין נזק לא ממוני והוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ₪.

2.הערעור נסוב על הקביעה כי השכר המולן יישא הפרשי הצמדה וריבית ולא פיצויי הלנת שכר מכח סעיף 17 לחוק הגנת השכר התשי"ח-1958.

3.בהחלטה מיום 15.2.17 נקבע הערעור לדיון במעמד הצדדים ליום 11.9.17.

על המערער הוטל להמציא העתק הערעור למשיב לרבות ההחלטה תוך 14 יום.

כמו כן הוטל על המשיב להמציא תגובה עד ליום 1.4.17.

4.ביום 14.5.17 התקבלה בקשת המערער למתן פסק דין על יסוד כתב הערעור.

בבקשה נטען כי המשיב קיבל את הערעור ואת החלטת בית הדין ביום 6.3.17 ועד היום לא הומצאה תגובת המשיב לערעור לפיכך מבוקש ליתן פסק דין על יסוד האמור בכתב הערעור ולקבוע כי לסך של 2,988 ₪ יתווספו פיצויי הלנה מיום 10.6.16 ועד ליום התשלום בפועל.

ההכרעה –