ע"ר 25956-02-16

ערעור על החלטות רשם במסגרתן נמחק ערעורו של המערער ונדחתה בקשתו לביטול מחיקת הערעור.

1.המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים לפיו נדחתה תביעתו לתשלום פיצויים בגין פגיעה במהלך עבודה. המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום. במסגרת הערעור, הגיש המערער בקשה לפטור מהפקדת ערבון, ולחלופין להפחתת סכום העירבון, זאת מטעמים כלכליים. ערעורו של המערער הוגש בחודש פברואר 2015. ביום 1/5/15, נתנה החלטה על ידי כב' הרשמת דאז, לפיה סכום העירבון הופחת והועמד על 10,000 ₪. עוד הוחלט כי על המערער להפקיד העירבון בתוך 45 ימים.

2.המערער לא הפקיד את סכום ההפקדה כאמור בהחלטה והמתין עד חודש נובמבר 2015, דהיינו בחלוף כחמישה חודשים מתום המועד בו עליו היה להפקיד את סכום העירבון. ביום 18/11/15 הגיש המערער בקשה לבית המשפט בה טען כי הפקיד בידי בא כוחו סך של 3,000 עבור העירבון, סכום אותו ניתן למשוך מחשבון הנאמנות של ב"כ המערער. הובהר עוד כי המערער עושה מאמצים להשגת יתרת הסכום. לחלופין, בית המשפט התבקש להורות על הפחתה נוספת של סכום העירבון ופריסת יתרת סכום העירבון למספר תשלומים. למחרת, ביום 19/11/15, ניתנה החלטה על ידי כב' הרשם דאז, לפיה הערעור נמחק בשל אי הפקדת העירבון.

3.ביום 23/12/15, דהיינו למעלה מחודש מאז נמחק הערעור, הגיש המערער בקשה לביטול המחיקה, זאת לאחר שנטען כי עלה ביד המערער להשיג את יתרת סכום העירבון. ביום 24/12/15, ניתנה החלטה לפיה מאז מתן ההחלטה בדבר המחיקה עברו למעלה מ – 30 ימים והבקשה נדחתה.

4.ביום 14/1/16 הגיש המערער בקשה לעיון חוזר, ולחלופין להארכת מועד וטען כי ההחלטה מיום 19/11/15, לא הומצאה למשרד בא כוחו, ובא כוחו ידע על ההחלטה כשבוע לאחר שניתנה, דהיינו במועד הגשת הבקשה לביטול המחיקה טרם חלפו 30 ימים. לחלופין נטען כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד, שעניינם מצבו הכלכלי הקשה של המערער, זכות הגישה לערכאות וסיכויי הערעור. באותו יום, דהיינו ביום 14/1/16, ניתנה החלטה על ידי כב' הרשם לפיה הורה על ביטול המחיקה והוקצב מועד של 10 ימים להפקדת העירבון. העירבון הופקד באותו יום.

5.בשלב זה המשיבים הגישו בקשה לביטול ההחלטה מיום 14/1/16, בטענה כי זו ניתנה בהעדר סמכות. הבקשה הועברה לתגובת המערער. בתגובה נטען כי קיימים טעמים סבירים להארכת המועד בעקבות ביטול המחיקה. ביום 21/6/16, ניתנה החלטה נוספת על ידי כב' הרשם בה נקבע כי ההחלטה בדבר מחיקת הערעור עומדת על כנה, לאור ההחלטות הקודמות שניתנו, לאור העובדה שהעירבון לא הופקד במועד ואף לא במשך חודשים לאחר הגשת הערעור.

6.המערער טען, בין היתר, כי כב' הרשם לא נתן התראה טרם מחיקת הערעור, לא ניתן משקל לזכות הערעור העומדת למערער, לקשיים הכלכליים שעמדו לפני המערער, לכך שהיה מקום להפחית את העירבון, לכך שלא היה מקום לדחות את הבקשה לביטול מחיקת הערעור בנימוק שחלפו למעלה מ – 30 ימים, נטען כי היה מקום להאריך את המועד לבקשה לביטול המחיקה אם חלפו 30 ימים, נטען כי היה מקום להארכת מועד להפקדת העירבון נוכח טעמים סבירים המצדיקים זאת, שכן המועד להפקדת ערבון נקבע על ידי רשם. כן נטען כי למערער סיכויים טובים לערעורו.

7.מנגד, המשיבות טענו כי היה על המערער להגיש ערעור בנוגע עם החלטת המחיקה מיום 19/11/15, אולם לא נעשה כן, אלא הוגשה בקשה לביטול המחיקה. באשר לבקשה לעיון חוזר ולהארכת מועד מיום 14/1/16, נטען כי בקשה זו לא נתמכה בתצהיר. עוד נטען כי כב' הרשם ביטל את החלטתו מיום 14/1/16 לאחר שהוברר כי המערער לא הביא לפני הרשם את החלטת בית משפט מיום 1/5/15.