ע"ר 24149-06-14 בנימין ואח' נ' ארבץ

1.בפני ערעורם של הנתבעים בתיק 48358-10-13 על החלטתו מיום 25.5.14, של כב' הרשם עמיעד רט שדחה בקשתם לבטול החלטתו מיום 23.3.14, שניתנה במעמד צד אחד.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם כאשר המערערים חוזרים על הנטען בכתב הערעור והמשיבה עותרת לדחיית הערעור ואף טוענת כי הערעור לא הוגש במועד, שכן לשיטתה יש למנות המועד מיום 23.3.14 ולא מיום 25.5.14.

2.בתאריך 12.1.14, ניתן על ידי כב' הרשם אריה ביטון פסק דין, בהעדר הגנה, וחייב את הנתבעים בתשלום סכום התביעה.

המערערים הגישו בקשה לבטול פסק הדין והדיון נקבע לתאריך 23.3.14 בפני כב' הרשם עמיעד רט כפי שנרשם במפורש בהזמנה שהומצאה לב"כ המערערים ביום 27.2.14.

לטענת ב"כ המערערים טעה והתייצב באולמו של כב' הרשם ביטון, שכן סבר בטעות שהדיון מתקיים בפניו ולכן לא התייצב לדיון בפני כב' הרשם עמיעד רט ובקשתו לבטול פסה"ד נדחתה כאמור.

3.המערערים עתרו בפני כב' הרשם רט לבטול החלטתו מיום 23.3.14, ובקשתם נדחתה בהחלטה נשוא הערעור.

אין אחור בהגשת הערעור, כטענת המשיבה, שכן המערערים פעלו כדין עת עתרו לבטול ההחלטה בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדה"א ורק משנדחתה בקשתם הוגש הערעור.

4.הבקשה לבטול פסה"ד מיום 12.1.14 מבוססת על שיקול הדעת של ביהמ"ש ולא מחובת הצדק שכן לא נפל כל פגם בהליך.

על המערערים להציג בבקשתם את סיבת המחדל ובנוסף את הגנתם (וזה העיקר) שכן בהעדר הגנה לא יבוטל פסה"ד.

בהחלטתו נשוא הערעור מפנה הרשם להחלטתו מיום 23.3.14, ולפיה לא מצא בתצהיר התומך בבקשה כל טענת הגנה לכאורית העומדת למערערים כנגד התביעה ואף לא הוגש תצהיר מטעם המערער, הנהג ברכב.

5.המערערים מפנים לתצהיר שצרפו לבקשה וטוענים כי הטענות שהעלו אינן טענות עובדתיות המצריכות תצהיר אלא טענות משפטיות.

כן טוענים המערערים כי טענו לראשי נזק מופרכים בכתב התביעה, דמי עגמת נפש מופקעים כ- 40,000 ₪.

עיינתי בבקשה לבטול פסה"ד ובתצהיר שצורף לו ומצאתי כי כל שנטען בתצהיר מתייחס אך ורק לסיבת המחדל של אי התייצבות, ואין זכר בתצהיר לטענת הגנה כלשהי, לרבות ראשי נזק מופרכים.