ע"ר 1963-12-14 ורדי נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בפניי ערעור על החלטתו של כב' השופט צבי ויצמן שחייב את המערער לשלם אגרה בתביעה שהגיש כנגד המשיבים 3 ו-4 לביטול הסכם מכר דירה שנערך ביניהם (להלן: "הסכם המכר"),וכן ביקש מביהמ"ש באותה התובענה, ל"חייב את הנתבעים, בפיצויים המוסכמים, כאמור בהסכם המכר ופיצויים נוספים" (שורה שנייה בעמוד 2 לתובענה) (להלן: "התובענה").

השופט ויצמן, לאחר שניתח את הבקשה וטיעוני המערער, הגיע למסקנה כי דין הבקשה לפטור מוחלט מאגרה דינה להידחות, והעמיד את סכום האגרה על סך של 1,000 ₪.

המשיבה 1 שבחנה את הבקשה לפטור מאגרה הגישה תגובתה וטענה כי דין הבקשה להידחות, נוכח ראיות שהיו בידיה, לפיהן המערער הוא בעל אמצעים כלכליים מספיקים לתשלום האגרה.

בית המשפט, מפי כב' השופט ויצמן, דחה את בקשת המערער ביום 13.11.14, בהחלטה מנומקת, מפורטת ומבוססת.

כב' השופט ויצמן בהחלטתו נימק את דחיית הבקשה במספר טעמים, שכל אחד מהם, די בו כדי לדחות את הבקשה, ובייחוד נכונה תוצאה זו לנוכח צבר הנימוקים שפורטו בהחלטה, בה נקבע בין היתר כי:

א.הבקשה אינה ערוכה כדין – "אין היא מפרטת את התשתית הראייתית המצדיקה מתן פטור למבקש מתשלום אגרה בשיעור הנזכר".

ב.לבקשה לא צורפו – "פרטים על רכושו, נכסיו וזכויותיו של המבקש.

ג.לא הוצגה תמונה מלאה – "של הכנסותיו, הוצאותיו ורמת חייו".

ד.הבקשה כוללת טיעונים כוללניים והמבקש – "מסתפק בטענה כללית בתצהירו כי הכספים שהיו לו אזלו".

ה.המבקש לא פירט ניסיונות לפנות – "להסתייע בסביבה הקרובה".