ע"ר 17750-04-16 דיירקט דיימונד סוליושנס בע"מ נ' קונפינו

1.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

2.ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים אלא במקרים חריגים בלבד, זאת לנוכח שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בעניינים אלו. וראה לעניין זה: רע"א 5223/15 עדי ליבי מזרחי נ' עו"ד ורסנו לי -פסקה 6 (ניתן ביום 10/8/15) ופסקי הדין המאוזכרים שם.

בשלב הסעד הזמני בימ"ש אינו מכריע את גורל התביעה, אלא מעריך את סיכויי התביעה תוך שקילת מאזן הנוחות שבין הצדדים.

בין שיקולים אלו קיימת "מקבילית כוחות" והם המכריעים את גורל הבקשה. (ראה לעניין זה למשל: רע"א 5982/14 יהודה נ' חוגי - ניתן ביום 27/11/14).

3.במקרה דנן קבע ביהמ"ש כי אין תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה, בין היתר בהתבסס על כך שהתביעה הושתתה על סעיף בהסכם פשרה בין המשיב ובת זוגו, כאשר המבקשת אינה צד לאותו הסכם.

כמו כן ביהמ"ש התרשם, כי מסמך שמכוחו מבקשת המבקשת ללמד על חבות אישית של המשיב, איננו כזה. (בניגוד למסמך שכן ביסס בעבר עילת תביעה נגד המשיב בתביעה שהוגשה ע"י המבקשת ביוני 2015 ושניתן בעניינה פסק דין מכוח הסדר פשרה).

כמו כן נמצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב.

4.לא מצאתי כי קביעות אלו מחייבות התערבות חריגה של ערכאת ערעור. ההחלטה מנומקת ומבוססת כדבעי.

ב"כ המבקשת טוען בין היתר, כי כב' השופטת המטפלת בתיק קבעה, כי אין לסלק התביעה על הסף "ומכאן שלא ניתן לקבוע שאין עילת תביעה" (סעיף 57 לבקשה).

בעניין זה אציין, כי דווקא החלטת כב' השופטת מיום 24/2/15 שלא לסלק התביעה על הסף מפרטת טענות הגנה של המשיב.

נקבע, כי לאור טענות התובעת לא ניתן לקבוע כי ככל שתצליח התובעת להוכיח טענותיה בכתב התביעה, אזי לא תהיה זכאית לסעד המבוקש ולפיכך, ולאור ההלכה הפסוקה והמושרשת לא סולקה התביעה על הסף.

אין משמעו של דבר, כי בעניינינו עילת התביעה היא מוצקה אלא – עילת תביעה אפשרית כאשר יוצאים מנקודת מוצא כי התובעת תצליח להוכיח טענותיה שנכתבו בכתב התביעה.