ע"פ 8993-14, 1545-15 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'

השופט צ' זילברטל:

           שני ערעורים מטעם המדינה על גזרי דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת  מיום 1.12.2014 ומיום 15.1.2015 בת"פ 36546-07-13 (כב' סגן הנשיא ת' כתילי), בגדרם הוטלו על המשיבים עונשים שונים ובהם 6 חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות.

רקע

1. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בלילה שבין 7.7.2013 לבין 8.7.2013 נפגש א.ס., קטין יליד 1995 (להלן: המתלונן), עם נערה (להלן: מ') עמה היה בקשרי ידידות. במהלך הפגישה הצטלמו המתלונן ומ', והתמונה הועלתה לרשת החברתית פייסבוק. המשיב 2 בע"פ 1545/15 (להלן: טובול), היה בקשר רומנטי עם מ' שהסתיים שלושה חודשים קודם לכן. לאחר שראה את התמונה בפייסבוק, התקשר טובול למ', ואיים על המתלונן שענה לשיחה כי ישבור לו את הידיים ואת הרגליים. מאוחר יותר התקשר טובול למתלונן ודרש ממנו להיפגש עמו, בהשמיעו איום, כי אם לא ייפגשו, יפגע בבני משפחתו של המתלונן. למשמע האיומים הסכים המתלונן להיפגש עם טובול בסמוך לביתו. ביום 8.7.2013, סמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר, נפגש טובול עם המשיב 1 בע"פ 1545/15 (להלן: שטוקטר) ועם אחרים שזהותם אינה ידועה למערערת, והם החלו להתקדם לעבר ביתו של המתלונן כשהם מצוידים במקלות ובמוטות ברזל. המשיב בע"פ 8993/14 (להלן: י.ח.), קטין יליד 1996 שלו היכרות מוקדמות עם טובול, הבחין בטובול ובאחרים שהיו בדרכם לביתו של המתלונן, לקח עמו אלת בייסבול, והצטרף אליהם. המשיבים פגשו את המתלונן ליד ביתו, עת שהה במקום עם א.ש., קטין נוסף יליד 1995, ואחרים. א.ש. ניסה לדבר אל ליבו של טובול ולהסביר לו כי בין המתלונן ומ' שוררים יחסי ידידות בלבד, אך טובול מיאן להקשיב, ובמקום זאת סטר ל-א.ש. על פניו והכה אותו במכת אגרוף. בשלב זה ניגש שטוקטר ל-א.ש. והלם בראשו באמצעות מוט ברזל. כתוצאה מהמכה נגרמה ל-א.ש. חבלה מדממת באזור אוזן שמאל והוא נמלט בריצה מהמקום. לאחר דברים אלה, קרבו המשיבים והאחרים אל המתלונן והפילו אותו. בעודו שרוע על הקרקע הלם טובול במתלונן באגרופו, שטוקטר הכה בו במוט הברזל ו-י.ח. הכה בו באלת הבייסבול. בשלב כלשהו הצליח המתלונן להיחלץ ונמלט מהמקום. סמוך לאחר מכן שלח טובול הודעה למתלונן שבה כתב: "...זה לא נגמר אל תדאג מהיום תחפש טוב מי מאחוריך". כתוצאה ממעשים אלה נגרמו למתלונן חתכים מדממים במצח ובשפה התחתונה, ושתיים משיניו בלסת התחתונה נעקרו ממקומן. כמו כן, בעקבות האירוע המתואר נמנעה השתתפותו של המתלונן, שחקן נבחרת ישראל לנוער בכדורסל, במשחק הנבחרת במסגרת אליפות אירופה.

2. בגין המעשים המתוארים הורשעו המשיבים - על סמך הודאותיהם בעובדות כתב האישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון - בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיף 29 לחוק. בנוסף, טובול הורשע בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

3. לבקשת י.ח., צורף לתיק דנא כתב אישום נוסף, שהוגש נגדו לבית המשפט לנוער בחיפה בת"פ 35441-04-14 (להלן: התיק הנוסף). על-פי כתב האישום בתיק הנוסף, ביום 21.4.2014 נפגש י.ח. עם חברו בבית חברתו בנהריה, ובכך הפר הוראה חוקית בדבר תנאי שחרורו לחלופת מעצר, שנקבעה במסגרת מ"ת 36581-07-13 בבית המשפט המחוזי בנצרת. י.ח. והחבר עזבו את בית החברה והסתובבו ברחבי נהריה ברכב השייך לאביו של החבר עד שחזרו לבית החברה בסביבות השעה 05:00 לפנות בוקר. בסמוך לכך הגיע לבית החברה שוטר שחיפש אחר החבר, שהפר גם הוא את תנאי שחרורו ממעצר. י.ח. הכשיל את השוטר במילוי תפקידו כאשר התחזה לאחר באופן שלא מסר לשוטר תעודה מזהה והציג עצמו בשם אחר. בגין מעשים אלו הורשע י.ח., על סמך הודאתו, בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; עבירה של הפרת חובה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק; ועבירה של התחזות לאחר במטרה להונות לפי סעיף 441 רישא לחוק.

ההליכים בעניינו של י.ח.

4. י.ח. נעצר ביום 8.7.2013 ונותר במעצר עד שחרורו למעצר בית מלא ביום 26.7.2013. ביום 27.8.2013 הועבר י.ח. לחלופת מעצר בהוסטל "בית זיו", שם שמר על כללי המסגרת והנהלים ושיתף פעולה עם הצוות, וביום 22.12.2013 הועבר לפנימיית "נירים" בעכו. בזמן שהותו ב"נירים" נרשמו מספר מקרים של חוסר קבלת סמכות, מעשי אלימות, אימפולסיביות והתפרצויות זעם. עם זאת, צוות הפנימיה התרשם מנער בעל מוטיבציה גבוהה, יכולות חברתיות טובות ורצון עצום להגן על חבריו ולעזור להם, שלעיתים מתבטא בדרכים שלילית.

5. ביום 28.1.2014 קבע בית משפט קמא, על סמך הודאתו, כי י.ח. ביצע את המעשים המיוחסים לו, והפנה אותו לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער. על-פי התסקיר שהתקבל, י.ח. מודה במעשים, מצר עליהם, ומביע אמפטיה כלפי המתלונן. שירות המבחן התרשם שמעורבותו של י.ח. באירוע תואמת את דפוסי אישיותו ואת תפיסתו בדבר טיבם ואופים של מעשים חבריים. על-פי התסקיר, י.ח. אינו מסוגל לזהות את הדינאמיקה שקדמה למעשה העבירה ואינו מחובר לרגשות ולהליך המחשבתי שקדם למעשה האלימות. הוא זקוק לכלים ולמענים אלטרנטיביים כדי להצליח לעמוד בעתיד במצבי קיצון בהם בחר בעבר להגיב באלימות. שירות המבחן ציין כי קיים סיכוי להצלחת הליך השיקום של י.ח. נוכח התבגרותו; יכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות; המוטיבציה הגבוהה שהפגין; המוכנות לשיתוף פעולה; וההליך החינוכי שעבר ב"נירים". מנגד, מנה שירות המבחן גורמי סיכון להישנות המעשים ובהם הפרעות קשב וריכוז שאינן זוכות לטיפול תרופתי נאות; משאבים רגשיים לא מפותחים; קושי בדחיית סיפוקים; רמת תוקפנות גבוהה; קושי להכיל ביקורת וקושי לקבל אחריות ולהתמודד עם השלכות מעשיו. שירות המבחן המליץ על הארכת צו ההשגחה הזמנית בארבעה חודשים נוספים, על מנת לאפשר למשיב את המשך ההליך החינוכי והטיפולי במסגרת "נירים". המערערת התנגדה להמלצת שירות המבחן אך בית משפט קמא הורה בדיון מיום 2.9.2014 על הגשת תסקיר משלים. בתסקיר המשלים מיום 19.10.2014 צוין כי המשיב הושעה מכפר הנוער "נירים" לאחר אירועי אלימות בהם לקח חלק ולאחר שהפר את תנאי השחרור מהמעצר במהלך חופשות מהפנימייה. עוד צוין בתסקיר, כי כישלון ההליך ב"נירים", וכן הפסקת טיפול תרופתי, הם גורמי סיכון המתווספים לגורמי הסיכון הקיימים. שירות המבחן ציין, כי קיים צורך בהמשך הליך טיפולי-שיקומי, אך לצדו נדרשת הרתעה ממשית בצורת מאסר על דרך של עבודות שירות. בצד זאת שירות המבחן הדגיש, כי השמתו של י.ח. מאחורי סורג ובריח לא רק שלא תסייע לו, אלא תעמיק את תחושת הקיפוח והקורבנות שלו.

6. גמר הדין בעניינו של י.ח. נחתם ביום 1.12.2014, לאחר שהממונה על עבודות השירות בחן ומצא כי י.ח. כשיר לבצע עבודות שירות. בגמר הדין נקבע, כי אומנם י.ח. הצטרף לשאר המשיבים רק כאשר היו כבר בדרכם לביתו של המתלונן, אך היות והצטייד מראש באלת בייסבול, לא ניתן לומר כי הצטרפותו לתקיפה הייתה לחלוטין ספונטנית. באשר לתיק הנוסף, קבע בית משפט קמא כי מדובר בהפרה בוטה של תנאי השחרור וכי מדובר בעבירות הפוגעות בשלטון החוק. מנגד, בית משפט התחשב בנסיבותיו האישיות של י.ח. וקבע, כי יש לזקוף לזכותו את קטינותו ואת חוסר בשלותו בעת המעשה, את עברו הנקי וכן את ההודאה במעשה ולקיחת האחריות. על כן נקבע, כי ראוי להימנע מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל וכי ניתן להסתפק בעונש מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות. לרקע האמור, הרשיע בית משפט קמא את י.ח. וגזר עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע לתקופה של שנתיים; צו מבחן בהתאם לסעיף 26(2) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) למשך 24 חודשים; התחייבות כספית להימנע מכל עבירה שיש בה אלימות בסך של 5,000 ש"ח, למשך 24 חודשים; ופיצוי כספי בסך של 3,000 ש"ח למתלונן.