ע"פ 8815/14 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

לפנינו ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' עדן) בת"פ 24478-11-11 מיום 19.5.2014 – במסגרתה הורשע המערער, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובצירוף סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין – ועל גזר הדין מיום 17.11.2014.

בהמשך להרשעתו בעבירות אלה, הושתו על המערער בגזר הדין העונשים הבאים: ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, החל מיום 28.12.2014; שישה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע תוך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין; שלושה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון תוך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין; ופיצוי המתלונן בסך של 10,000 ש"ח.

כתב האישום המתוקן

1. כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער ושלושה אחרים ביום 24.10.2011 מכיל סעיף אישום אחד. על פי האישום, ביום 17.7.2011 שהה המתלונן, קטין יליד 3.6.1994, יחד עם חבריו, ביניהם מ.ס., קטינה ילידת 5.10.1998, בקניון "סימול" באשדוד. אותה עת שהו בקניון הנאשמים, וביניהם המערער, אשר שימשו כמדריכים של חניכי קייטנה שהיו גם הם במקום. סמוך לשעה 15:00, יצא אחד הנאשמים לחניון שבקומת המזון; או אז פנתה אליו מ.ס. ובין השניים התפתח ויכוח שבמהלכו קיללו האחד את השניה ואותו נאשם אף דחף אותה בידיו. מ.ס. פנתה למתלונן על מנת שיסייע לה בויכוח עם אותו נאשם. עקב כך המתלונן ניגש אל אותו הנאשם, שוחח עימו ודחף אותו, ואז פנה ללכת. במהלך השיחה פנה אותו נאשם לאחד מחניכי הקייטנה וביקש ממנו לקרוא לשאר הנאשמים, וביניהם המערער. אלו נענו לקריאה ורצו לקראת המתלונן. בשלב זה היכה אותו הנאשם את המתלונן בעורפו, ושאר הנאשמים, ביניהם גם המערער, התנפלו על המתלונן והיכו אותו באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופו. מעוצמת המכות המתלונן נפל על הארץ ואיבד את הכרתו. לאחר האירוע אושפז המתלונן למשך חמישה ימים בבית החולים סורוקה, שם אובחן כסובל מדימום מוחי, פגיעה מוגבלת ברקמות המוח, נפיחות בלחי שמאל, ונקבע כי נשקפת סכנה לחייו.

סקירת ההליכים הקודמים

2. ביום 17.10.2013 הודה המערער במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט קבע דיוני המשך לעניין ההרשעה והעונש, והורה לשירות המבחן לנוער להכין תסקיר בעניינו.

3. בתסקיר מיום 19.12.2013 עולה כי המערער הוא השני מבין ארבעה אחים לזוג הורים גרושים. משפחתו הייתה מוכרת בעבר לגורמי הרווחה על רקע הגירושין והפניית האם למרכז למניעת אלימות. המערער נמצא בחזקתה של האם, שעוסקת בניהול משק הבית. האם תיארה כי ילדיה מקבלים את סמכותה ההורית ומתנהלים בהתאם לגבולות ברורים. אביו של המערער הכחיש אירועי אלימות כלפי משפחתו, למעט אירוע יחיד שבו נהג באלימות כלפי גרושתו. המערער מתואר על ידי אביו כ"כבשה השחורה" של המשפחה, וכי הוא ביטא מצוקות על רקע תהליך הגירושין. שירות המבחן התרשם כי שני ההורים מגנים את העבירה ומכירים בחומרתה, אך עם זאת מלינים על כך שלא כל המעורבים נתפסו והועמדו לדין. אשר למערער, התרשם שירות המבחן כי על אף ריבוי מעברים בין מסגרות חינוכיות, הוא מאופיין ברצינות ושקדנות והגיע להישגים לימודיים גבוהים. אולם, הגירושין פגעו בתפקודו הלימודי, עד כדי נשירתו מספסל הלימודים בסוף כיתה י'. לאחר מכן שולב במסלול לקידום נוער, שם השתתף במספר קורסים ואף יצא לגדנ"ע. העובדת במרכז הקידום התרשמה כי המערער הינו נער מנומס, שקט, חברותי וחביב. נכון לכתיבת התסקיר עבד המערער בספירת מלאי, וממנהלו נמסר כי הוא עובד משכמו ומעלה המגלה רצינות ובעל יכולת השפעה חיובית על העובדים תחתיו. המערער העיד על כך שחלק מחבריו הינם בעלי רקע פלילי, אך שלל מעורבות שלו עצמו במעשים פליליים או חריגים אחרים. עוד ציין שירות המבחן כי למעט תיק משנת 2011 אשר ייחס לו עבירת תקיפה סתם, אשר נסגר בינתיים, אין למערער עבר פלילי. עוד התרשם שירות המבחן כי המערער מכיר בנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו למתלונן וכי הוא מתאר מחשבות של הלקאה עצמית ביחס למעשיו. לטענתו של המערער, התנהגותו הושפעה מהערך הגבוה שייחס לקשריו החברתיים. שירות המבחן סיכם כי למערער סיכוי רב לשקם את חייו, כי הוא בעל מוטיבציה לחיים רגילים, וכי הקניית מיומנויות שליטה עצמית במצבים חברתיים מורכבים יכולה לתרום להמשך שיקומו.