ע"פ 7707/11 לחאם נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דין מיום 20.7.2011, ולחילופין על גזר דין מיום מיום 12.9.2011,שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה (ש' ברלינר – סג"נ;ר' סוקול; ו-ת' שרון-נתנאל), בתפ"ח 6027-01-10. המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות הבאות: רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); והחזקה ונשיאה של נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) ו-(ב) לחוק העונשין.

2. בגין עבירת הרצח הושת על המערער עונש החובה – מאסר עולם, ובגין ביצוע העבירה של החזקה ונשיאת נשק שלא כדין, הושתו על המערער 24 חודשי מאסר, מתוכם 18 חודשי מאסר בפועל, שירוצו במצטבר לעונש מאסר העולם. כמו כן, הוטלו על המערער 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור המערער כל עבירה של החזקה או נשיאת נשק מיום שחרורו. ההחלטה על הצטברות העונשים נומקה על-ידי בית משפט קמא בכך שעבירת הרצח ועבירת הנשק אינן בגדר "מעשה אחד", ולפיכך אין זה ראוי שהעונש בגינן ירוצה בחופף. בנוסף, חוייב המערער בתשלום פיצויים לעזבונו של מ' מ' ז"ל (להלן: המנוח), בסך של 40,000 ₪.

כתב האישום שהוגש נגד המערער

3. מכתב האישום שהוגש נגד המערער עולה, כי בין ה-27.11.2009 ל-28.11.2009, שהה המנוח בבית אמו בבאקה אלגרביה (להלן גם: היישוב). ביום 28.11.2009, או בסמוך לכך, על רקע פגיעה מינית שביצע המנוח באחותם, קשר המערער יחד עם אחיו ודיע לחאם (להלן: ודיע) קֶשֶר להמית את המנוח באמצעות כלי נשק שסוגל לירות כדור שבכוחו להרוג (להלן: הנשק). במסגרת תוכנית הקשר, הצטיידו המערער וודיע בנשק, ובשעה 15:00 או בסמוך לכך, הם הגיעו ברכב לאזור מסגד אלסראט (להלן: המסגד), המרוחק כ-180 מטרים מבית אמו של המנוח.

           עוד נטען בכתב האישום, כי המערער יצא מהרכב כשהוא מצויד בנשק, בעוד שודיע המתין ברכב, וזאת על מנת להבטיח את ביצוע הרצח ולמלט את המערער מן המקום. המערער התקרב לבית אמו של המנוח, והמתין ליציאתו של המנוח מן הבית. בשעה 15:50 או בסמוך לכך, יצא המנוח מבית אימו. או אז, התקרב המערער אל המנוח, וירה לעברו של המנוח, בנשק שהחזיק בידיו כ-10 כדורים, במטרה להמיתו. מיד לאחר מכן, נמלטו המערער וודיע מן המקום.

           שניים מהכדורים שנורו על-ידי המערער פגעו בגבו ובעורפו של המנוח, ואחד מהם גרם למותו, וזאת כתוצאה מנזק חמור למוח, עקב מעבר קליע דרך ראשו של המנוח.

4. בשל המעשים המתוארים לעיל, יוחסו למערער העבירות הבאות: ביצוע בצוותא של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2), בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין; והחזקה ונשיאה של נשק שלא כדין, לפי סעיפים 144(א)+(ב) לחוק העונשין.