ע"פ 742/15 יעקב סלם נ' מדינת ישראל

1.        בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.1.2015 (עפ"ג 40430-01-15, השופטת ד' שריזלי). בהחלטה זו דחה בית המשפט המחוזי בקשה שהגיש המערער לעיכוב ביצועו של עונש המאסר בפועל שהושת עליו בגזר דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 28.12.2014 (ת"פ 46863-12-12, השופטת ל' מרגולין-יחידי).

רקע וההליכים עד כה

2.        נגד המערער הוגש כתב אישום שכלל שני אישומים, אשר בעיקרם הוא הורשע בסופו של דבר, כמפורט להלן.

3.        לפי האישום הראשון, בשנים 2007-2006 במסגרת עיסוקו כקבלן לביצוע עבודות חשמל, נהג המבקש להוציא חשבוניות על שם אחיו, ולהגיש בשמו דו"חות למס הכנסה, בעוד הוא עצמו לא דיווח על עיסוקו ולא הגיש דו"חות בגינו. משנת 2007 דיווח המערער למס הכנסה על עיסוקו והגיש דו"חות, אשר על פי הנטען בכתב האישום כללו דיווחים כוזבים והשמטה של חלק ניכר מההכנסות, הן למס הכנסה והן למס ערך מוסף. בשל מעשים אלו יוחסו למערער עבירות שונות של העלמת מס ומסירת דו"חות המכילים ידיעות כוזבות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). לפי האישום השני, בשנת 2008 לאחר שנחקר ביחס לעבירות המס הקשורות באישום הראשון, פנה המערער לקבלן שיפוצים ומיזוג אוויר בבקשה שיוציא עבורו חשבוניות ללא עסקה, כך שיוכל להפחית את הכנסותיו החייבות במס, אם כי בסופו של דבר אלו לא נכללו בספרי הנהלת החשבונות של המערער ובדו"חות שהגיש. בגדר אישום זה יוחסו למערער עבירות של הוצאת חשבוניות מבלי עשיית עסקה או התחייבות לה על מנת להתחמק מתשלום מס, על פי חוק מע"מ, עבירות של מרמה ותחבולה במטרה להעלים מס לפי חוק זה, וכן עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, כל אלה בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין.

4.        ביום 13.6.2013 הורשע המערער על פי הודאתו בשני האישומים (השופטת מ' ברק נבו). מיד לאחר מתן הכרעת הדין, עוד באותו דיון, חזר בו המערער מן ההודאה באישום השני בלבד. בהמשך לכך, בית משפט השלום ביטל את הכרעת הדין לעניין אישום זה בלבד והוא נקבע להוכחות.

5.        ביום 15.1.2014 הסכימו הצדדים על תיקון כתב האישום כך שתימחק ממנו העבירה של שיבוש מהלכי משפט, ובשלב זה המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, והורשע גם באישום השני (השופטת ל' מרגולין-יחידי).

6.        ביום 28.12.2014 גזר בית המשפט השלום את דינו של המערער (השופטת ל' מרגולין-יחידי). בית משפט השלום השית על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים, מאסר על תנאי למשך 12 חודשים לתקופה של שלוש שנים משחרורו ממאסר, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירות מס מסוג פשע, וכן קנס בסך 75,000 שקל או שלושה חודשי מאסר תמורתו. לבקשת בא-כוח המערער, נדחה עונש המאסר ליום 25.1.2015, בכפוף לערבויות שונות.

7.        המערער הגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצועו של עונש המאסר שהושת עליו.

8.        לאחר הגשתם של הערעור ובקשת עיכוב הביצוע לבית המשפט המחוזי, החליף המערער ייצוג, ובא-כוחו החדש הגיש בקשה לתיקונה של הודעת הערעור. בבקשה טען המערער, באמצעות בא-כוחו, כי הוא מבקש לערער גם על הכרעת הדין, וזאת על בסיס חזרה מהודאתו באישום השני, שלגביה העלה טענות של כשל בייצוג. יצוין, כי בשלב זה טרם ניתנה החלטה בבקשה לתקן את הודעת הערעור.