ע"פ 7247/13 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים ש' דותן, ש' שוחט וד"ר ד' אבניאלי) בתפ"ח 39597-04-11 מיום 8.10.2013, במסגרתם הורשע המערער, לאחר הליך הוכחות, בביצוע עבירות של מעשה אינוס ומעשה סדום בקטינה בת משפחה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות), לפי סעיף 351(א) לחוק העונשין (תיקון 30) (להלן: חוק העונשין כנוסחו דאז); ומעשה מגונה בקטינה בת משפחה מתחת לגיל 14 (ריבוי עבירות), לפי סעיף 351(ג)(2) ו-(ד) לחוק העונשין כנוסחו דאז.
2. בגין הרשעתו הושת על המערער עונש של 12 שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו); שנתיים מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין התשל"ז-1977 ופיצוי המתלוננת ד.ד. בסכום של 25,000 ש"ח.

עובדות כתב האישום

3. על פי עובדות האישום הראשון, ביצע המערער שורה של עבירות מין באחייניתו ד.ד. (להלן: ד'), ילידת 2.4.1989, במספר בלתי ידוע של הזדמנויות בין השנים 2000-1994. במועד בלתי ידוע, בהיות ד' בין הגילאים שש לשבע, נכנס המערער באישון ליל לחדר בו ישנה יחד עם אחותה ובת דודתה, שהיא בתו של המערער, העביר את בתו ואחות המתלוננת למזרנים ברצפת החדר, נשכב בצמוד ל-ד' ומישש את החזה שלה. משהתעוררה ד' משנתה, הוביל אותה המערער אל חדר המטבח ושם החדיר אצבעותיו לאיבר מינה חרף בכיה ומחאותיה ותוך כדי שהוא מסב לה כאב פיזי ונפשי והכל לשם גירוי וסיפוק מיניים. עוד עולה מכתב האישום כי המערער נהג להכות את ד' כל אימת שלא ביצעה את מבוקשו בביצוע מטלות הבית ואיים עליה שיכה אותה פן תעז לספר על מעשיו. בהזדמנות אחרת הכריח המערער את ד' לשפשף את איבר מינו עד הגיעו לפורקן מיני תוך שהמערער מסב ל-ד' כאב נפשי ומנצל את מצבה המונע התנגדות. במועד אחר, החדיר המערער את איבר מינו לפיה של ד' ואחז בשיער ראשה בניגוד להסכמתה בזמן שהוא מסב לה כאב נפשי ופיזי כשהיא אינה מסוגלת להתנגד. במאורע אחר, לקח המערער את ד' לסלון ביתו, הפשיל את מכנסיו ומכנסיה, בזמן שעל מסך הטלוויזיה ברקע מוקרן סרט פורנוגרפי, ונשכב על ד' בניגוד לרצונה. המערער התעלם מבכייה וצעקותיה של ד' ולאחר מכן נרדם על הספה עקב היותו בגילופין. עוד במהלך התקופה הרלוונטית, הכריח המערער את ד' להיכנס עמו למקלחת, כשהוא עירום, ולשפשף את גבו לשם גירוי וסיפוק מיניים.
4. על פי עובדות האישום השני, ביצע המערער שורה של עבירות מין באחייניתו מ.ד. (להלן: מ'), ילידת 9.7.1990 ואחותה של ד', במספר בלתי ידוע של הזדמנויות בין השנים 2000-1996. במספר מועדים בלתי ידוע חשף המערער את איבר מינו לפני מ' וביקש ממנה למשש אותו וכן נגע בגופה ובאיבר מינה מתחת לתחתוניה והכריחה לשפשף את איבר מינו לשם גירוי יצריו המיניים. במועד אחר שב המערער על מעשה זה ונגע באיבר מינה של מ', בזמן שהיא בוכה, תוך ניצול אי יכולתה להתנגד לו. בהזדמנות אחרת חשף המערער את איבר מינו בזקפה לפני מ', אשר נוכח המאורע, אזרה אומץ ורצה בוכיה אל חדרה של סבתה, ששהתה באותה עת בביתו של המערער במסגרת חופשה שערכה בישראל, וסיפרה לה על שאירע.

הכרעת הדין

5. במסגרת ההליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי, כפר המערער בכל העבירות המיוחסות לו. לטענתו, היה אירוע אחד בו נגע בשגגה בחזה של ד' מספר פעמים תוך כדי "משחק ילדים", ובעקבות "אירוע תמים" זה התלוננה ד' לפני סבתה.
6. בית המשפט המחוזי סקר בהרחבה את העדויות שהובאו לפניו בדגש על עדויותיהם של ד', מ' ושל המערער. בית המשפט עמד על הנתק שקיים בין ד' לבין משפחתה, כולל מ'. בתוך כך צוין, כי על פי גרסת ד' סכסוך זה נובע מבחירתה של ד' לחשוף את הפרשה נושא עובדות כתב האישום, בניגוד לעמדת בני משפחתה, לאחר שנשמרה בסוד בתוך המשפחה במשך שנים רבות. המשפחה טוענת מנגד כי הרקע לנתק דנן הוא, בין היתר, מערכת יחסים זוגית שניהלה ד' עם בן זוג שהתנהגותו ואופיו לא היו מקובלים על המשפחה.
7. בית המשפט המחוזי עמד על המשמעות הראייתית של כבישת טענותיה של ד' לאורך שנים ועל המשמעות שהפסיקה מייחסת לכבישת עדות כגון דא שעה שמדובר בקורבנות עבירות מין. בית המשפט קבע כי עדותה של ד' אמינה ואימץ אותה במלואה. כן נקבע כי גם עדותה של מ' אמינה. יחד עם זאת צוין כי ישנן סתירות בין גרסאותיהן של המתלוננות, אולם נקבע כי אלה סתירות שוליות, בנות הסברה, שאינן פוגעות בגרעין הקשה של האירועים.
8. בית המשפט המחוזי עמד בהרחבה על סתירות רבות בין הודעותיו של המערער בחקירותיו לבין עדותו בבית המשפט, וכן על התפתחות גרסתו להשתלשלות האירועים, וקבע כי היא אינה ראויה לאמון. נוכח האמור הרשיע בית המשפט את המערער בכל האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, למעט אירוע אחד, לפיו הכריח המערער את מ' למשש או לשפשף את איבר מינו. בית המשפט קבע כי מעשה זה של המערער לא הוכח ברמה הנדרשת במשפט הפלילי וזיכה את המערער מביצועו מחמת הספק.

תסקיר נפגעת עבירה

9. ביום 13.8.2013 נערך ל-ד' תסקיר נפגע עבירה (להלן: התסקיר). יצוין כי מ' סירבה שייערך תסקיר בעניינה. על פי התסקיר, ד' עדיין מתמודדת עם הזיכרונות הקשים שמציפים אותה. עיקר האנרגיה שלה מושקע בניסיון להתמודד עם מורכבות הזיכרון של הפגיעות שאינו מותיר לה פניוּת רגשית ליצירת קשרים חברתיים. כן ניתן דגש לתחושות האכזבה, הכעס והתסכול ש-ד' חווה כלפי בני משפחתה בשל כך שלא הגנו עליה מפני המערער ושניתקו עמה קשר. עוד צוין בתסקיר כי ד' נדרשת לממן טיפול שיקום ארוך טווח ומשכך הומלץ להטיל על המערער במסגרת עונשו פיצוי כספי משמעותי שיאפשר ל-ד' לעשות כן.

גזר דינו של בית המשפט המחוזי