ע"פ 722/14 מוחמד שנאוי נ' מדינת ישראל

השופט ח' מלצר:

1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט ר' שפירא) מתאריך 30.12.2013 ב-ת"פ 5360-06-13, בגדרו הושתו על המערער העונשים, אשר יפורטו בפיסקה 6 שלהלן, זאת בגין הרשעתו בעבירות של שוד והתפרצות, המתוארות בפיסקה 2(ב) שלהלן.

           תחילה אסקור את הנתונים הרלבנטיים לערעור.

רקע עובדתי

2. כנגד המערער, יליד 1995, הוגש לבית המשפט המחוזי הנכבד כתב אישום, אשר כלל שני אישומים, כדלקמן:

(א)      באישום הראשון יוחסו למערער עבירת גניבה לפי סעיף 382 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 406(ב), בצירוף עם סעיף 29 לחוק העונשין, אשר בוצעו בשנת 2012 במועד שאינו ידוע. לפי המתואר בכתב האישום, המערער גנב  סכום של 1,000$ ועוד 3,000 ש"ח מבית סבתו, אישה כבת 75 (להלן: הסבתא).

(ב)      באישום השני הואשם המערער בעבירות הבאות: עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, עבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה לפי סעיף 406(ב), בצירוף עם סעיף 29 לחוק העונשין, ובעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב), בצירוף עם סעיף 29.

           על פי הנאמר בכתב האישום ביחס לאישום השני, המערער וקטין אחר שהיה עימו (להלן: השותף) קשרו קשר להיכנס לביתה של הסבתא ולגנוב הימנה זהב. השניים הגיעו לבית הסבתא, לבשו כפפות, כיסו את פניהם, ונכנסו לחדר בו ישנה הסבתא. שם החלו השניים להסיר מעל ידיה של הסבתא צמידים ששווים עומד על כ-28,000 ש"ח. במהלך ביצוע השוד התעוררה הסבתא והחלה להיאבק בשניים, ואף נשרטה כתוצאה מכך. לאחר המאבק נמלטו השניים עם הצמידים מבית הסבתא.    

3. כאן המקום להעיר, במאמר מוסגר, כי כנגד שותפו של המערער בעבירות, מושא האישום השני, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום לנוער בחיפה (ת"פ          48861-06-13). השותף הורשע על פי הודאתו, והושתו עליו: שמונה חודשי מאסר בפועל, ומאסר על תנאי; כן הוטל עליו לפצות את הסבתא.

           לאחר שהשותף ערער על גזר הדין – בית המשפט המחוזי בחיפה הפחית את תקופת מאסרו והעמידה על שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.