ע"פ 6396/15

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים
6396-15
1.12.2016
בפני השופט:
1. ס' ג'ובראן
2. נ' הנדל
3. א' שהם


- נגד -
המערער:
פלוני
עו"ד חיים לנקרי
המשיבה:
מדינת ישראל
פסק-דין

 

ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 10.8.2015, בתפ"ח 46791-07-14, שניתן על ידי כב' השופטים ר' שפירא – סג"נ; א' אליקים; ו-ת' נאות-פרי

    השופט א' שהם:

 

  1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שניתן בתפ"ח 46791-07-14, על ידי הרכב כב' השופטים ר' שפירא – סג"נ; א' אליקים; ו-ת' נאות-פרי.

 

  1. המערער הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, בעבירות הבאות: מעשה מגונה בבת משפחה, לפי סעיף 348(ב) ביחד עם סעיפים 345(ב)(1) ו-351(ג)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) (ריבוי עבירות); מעשה מגונה בבת משפחה, לפי סעיף 348(ג) ביחד עם סעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין (ריבוי עבירות); התעללות בקטין או חסר ישע על ידי אחראי, לפי סעיף 368 ג' לחוק העונשין; ואיסור לנהוג בלי רישיון נהיגה, לפי סעיפים 10(ב) ו-62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה).

 

  1. בעקבות הרשעתו בדין נגזרו על המערער, ביום 10.8.2015, העונשים כמפורט להלן: 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, אשר יחלו מיום מעצרו – 10.7.2014; שתי שנות מאסר על תנאי לבל יעבור, בתוך 3 שנים, אחת מעבירות המין בהן הורשע או כל עבירת מין אחרת מסוג פשע; המערער חויב בתשלום פיצויים למתלוננת בשיעור של 75,000 ₪; פסילת רישיון למשך שנה על תנאי, לבל יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר עבירה לפי סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה.

 

           המערער אינו משלים עם חומרת עונש המאסר שנגזר עליו ומכאן הערעור שלפנינו.

 

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

 

  1. מכתב האישום המתוקן עולה כי המערער, שהוא יליד שנת 1969, הינו אביה של ש.י., קטינה ילידת 4.12.1997 (להלן: המתלוננת). המתלוננת התגוררה עם הוריה ואחותה בדירה ב** (להלן: הדירה). כנטען בכתב האישום, החל משנת 2009 ועד סמוך לפני מועד הגשת כתב האישום, בחודש יולי 2014, ביצע המערער במתלוננת מעשים מיניים כמפורט להלן:

 

א.        במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בהיות המתלוננת בכתה ו', הוריד המערער את מכנסיו ותחתוניו וכשהוא רוכן "על ארבע", הוא הורה למתלוננת לבעוט באשכיו. המתלוננת סירבה לדרישה זו "והתווכחה עמו", אך לבסוף היא בעטה באשכיו בעיטה אחת. נטען, כי המערער נהג כך "לשם ביזוי, גירוי או סיפוק מיניים".

 

ב.        במועד מאוחר יותר, שאף הוא אינו ידוע במדויק למאשימה, בהיות המתלוננת בכתה ו', הורה לה המערער למשוך בידה את איבר מינו, לבעוט באיבר מינו, ולדרוך על איבר מינו בעודו שוכב, והיא עשתה כדרישתו. באותו מעמד, בהנחיית המערער, נשכבה המתלוננת על גבה, כשהיא עירומה בפלג גופה התחתון ורגליה פסוקות. המערער נגע עם איבר מינו באיבר מינה של המתלוננת. בשלב מסוים, אמרה המתלוננת למערער כי הוא מכאיב לה וביקשה ממנו לחדול, ואז – כך נטען – ליטף המערער את איבר מינה. כל המעשים שפורטו לעיל והמעשים המיניים שיפורטו בהמשך, נעשו על ידי המערער לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>