ע"פ 6356/16

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ת' שרון נתנאל) בת"פ 332356-09-15 מיום 5.7.2016, במסגרתו הושת על המערערת עונש של 22 חודשי מאסר בפועל; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא תעבור עבירה של מגע עם סוכן חוץ, עבירה של יציאה שלא כדין או ניסיון לעבור אחת מעבירות אלה; וקנס בסך של 30,000 ש"ח או חודש מאסר תחתיו.

כתב האישום והכרעת הדין

2. המערערת הורשעה על יסוד הודאתה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון ליציאה שלא כדין, לפי סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 וסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ומגע עם סוכן חוץ, לפי סעיף 114 וסעיף 92 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, המערערת יצרה קשר באמצעות הרשת החברתית "פייסבוק" עם אבו עלי אשאמי (להלן: אבו עלי) התומך בארגון המדינה האסלמית (להלן: דאע"ש) וביקשה את סיועו כדי לצאת לסוריה ולחיות שם – במסגרת ארגון דאע"ש וכחלק ממנו, וזאת במטרה לפעול למען הארגון. עוד מתואר, כי לצורך מימון יציאתה לסוריה, המערערת פנתה לאביה וכן ביקשה כי יצטרף אליה. אביה הסכים, והשניים רכשו כרטיסי טיסה לתורכיה, וביום 19.8.2015 יצאו מישראל לתורכיה, במטרה להגיע לסוריה. בשלב כלשהו במהלך שהותם בתורכיה, החליט אביה של המערערת כי הוא חוזר לישראל, ואילו המערערת המשיכה בתכניתה להיכנס לסוריה, אך נתפסה בדרכה לעבור את הגבול.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

3. ביום 5.7.2016 גזר בית המשפט המחוזי את דינה של המערערת. בגזר דינו, בית המשפט עמד על הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בו, על הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ועל מדיניות הענישה הנהוגה. תחילה, בית המשפט המחוזי ציין כי במסגרת הסדר הטיעון, הצדדים הסכימו כי המשיבה תטען לעונש של 40 חודשי מאסר בפועל, לצד עונש מותנה וקנס, ואילו המערערת תטען לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל. אחר זאת, בית המשפט קבע כי המערערת במעשיה פגעה בסדרי השלטון והחברה וכן בערכים החברתיים המצויים בבסיס ביטחונה של המדינה וביטחון תושביה. עוד קבע בית המשפט כי הסיכון לחיי אזרחי ישראל ולביטחון המדינה הנשקף ממעשי המערערת הוא סיכון חמור וממשי. בית המשפט הדגיש כי המערערת הודתה ב"הזדהות אידיאולוגית עם פעולות הארגון, עם ערכיו ומטרותיו", ובכך שהיא תהא נכונה לעשות כל שתתבקש על ידי ארגון דאע"ש. כן ציין בית המשפט המחוזי כי המערערת, עוד טרם צאתה מישראל, גייסה את אביה שיממן את נסיעתה ואף מסרה את פרטיו של אבו עלי למספר אנשים שהביעו עניין בהצטרפות לדאע"ש בסוריה.

           באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בית המשפט המחוזי התייחס לכך שהמעשים נעשו לאחר תכנון קפדני ומתוחכם, בקור רוח ותוך דבקות במטרה, כאשר המערערת פעלה במרץ ובמספר דרכים על מנת להוציא את תכניתה לחבור לארגון דאע"ש לפועל, תוך שהסתירה את מטרתה מבעלה וממשפחתה, פרט לאביה. באשר למדיניות הענישה הנהוגה, בית המשפט המחוזי הטעים כי מדיניות הענישה בעבירות שבהן הורשעה המערערת היא השתת עונשי מאסר בפועל, ולאחר שבחן את הענישה בעבירות שנסיבותיהן דומות, קבע כי מתחם הענישה ההולם נע בין 22 ל-36 חודשי מאסר.

4. בקביעת העונש המתאים למערערת, בית המשפט המחוזי התייחס לנסיבותיה האישיות של המערערת, שאינן קשורות לביצוע העבירה. בית המשפט שקל לקולה את הודאתה של המערערת במעשים המיוחסים לה, את החרטה שהביעה עליהם ואת הצהרתה בפניו כי כל רצונה הוא לשוב אל משפחתה. עוד התחשב בית המשפט המחוזי בהסדר הטיעון עליו הסכימו הצדדים; בכך שלמערערת אין עבר פלילי; במעשיה הטובים של המערערת ובתרומתה לחברה עד לאירועים מושא כתב האישום; ובפגיעה שתגרם למשפחה, ובפרט לילדיה הקטנים, מהשמתה במאסר. לבסוף, בית המשפט המחוזי ציין כי לא מתקיימים במקרה דנן נימוקים המאפשרים חריגה לקולה ממתחם הענישה ההולם. נוכח נסיבות אלו, בית המשפט המחוזי מצא לגזור את עונשה של המערערת ברף התחתון של מתחם הענישה שנקבע, כמפורט בפסקה 1 לעיל.

נימוקי הערעור ותשובת המשיבה