ע"פ 6304/12 אלכסנדר ספרונוב נ' מדינת ישראל ואח'

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים ת' כתילי – סג"נ; א' קולה; ו-ד' צרפתי), בתפ"ח 26898-05-11, מיום 10.6.2012, אשר במסגרתו הורשע המערער בביצוע עבירה של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

           כמצוות המחוקק בסעיף 300(א) רישא לחוק העונשין, נידון המערער למאסר עולם בגין הרשעתו בעבירת הרצח.

כתב האישום שהוגש נגד המערער

2.  מכתב האישום שהוגש נגד המערער עולה, כי בשנת 2010, עבד המערער במפעל "לינרו לייט" באזור התעשייה ציפורית (להלן:המפעל). במהלך עבודתו, הכיר המערער עובדת נוספת במפעל, בשם סבטלנה נוסינסקי (להלן: המנוחה), אישה נשואה, תושבת נצרת עילית.

           החל מחודש ינואר 2011, נרקמה בין המערער למנוחה, מערכת יחסים רומנטית, אשר במסגרתה נהגו השניים להיפגש במפעל; בדירתו של המערער בעפולה;  ובמקומות נוספים. עובר לסוף חודש מרץ 2011, נדברו המערער והמנוחה, כי המנוחה תעזוב את בעלה, וכי היא והמערער יעברו לגור ביחד. לשם כך, ובתיאום עם המנוחה, שכר המערער דירה בנצרת עילית (להלן: הדירה), ועבר להתגורר בה בתחילת חודש אפריל 2011.  

           ביום 14.11.2011, עזבה המנוחה את ביתה שבנצרת עילית, ועברה להתגורר עם המערער בדירה. ואולם, תוך ימים ספורים, התחרטה המנוחה על שעזבה את ביתה, וביקשה להיפרד מהמערער. המערער, בתגובה, איים על המנוחה כי אם תעזוב אותו, הוא יפגע בה ובבני משפחתה.

           ביום 18.4.2011, יצא המערער מהדירה, לעבודה במשמרת לילה במפעל. המנוחה וידאה בשיחת טלפון שקיימה עם המערער, כי הוא אכן מצוי בעבודה, ובעזרתם של בעלה ובנה, פינתה את כל חפציה מהדירה, והגיעה לביתה של קרובת משפחה בנצרת עילית, שם לנה באותו הלילה.  

           בבוקר של יום ה-19.4.2011, סמוך לשעה 07:00, עת שב המערער לדירה, הוא הבחין כי חפציה של המנוחה נעלמו, ונוכח לדעת כי היא עזבה אותו. נטען בכתב האישום, כי חמתו של המערער בערה בו, והוא התקשר למנוחה, אשר הודיעה לו כי החליטה לעזוב אותו, וכי היא טרם חזרה לבעלה, ובינתיים היא שוהה אצל חברתה. המערער, בתגובה, התקשר למנוחה מספר פעמים, עד אשר קרובת משפחתה של המנוחה ענתה לשיחה, וביקשה ממנו שלא להתקשר יותר.