ע"פ 5860/14 אסף לביא ואח' נ' מדינת ישראל

 בשם שרות המבחן:             גב' ברכה וייס

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ב' אזולאי, נ' זלוצ'ובר ו- י' רז-לוי) מיום 15.7.2014 בתפ"ח 54935-07-13.

תמצית הליכים קודמים

2. ארבעת המערערים הורשעו על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן ומאוחד, המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות בנשק לפי סעיפים 329(א)(1)-(2) ו- 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק או חוק העונשין).

3. לפי עובדות כתב האישום, נדברו המערערים לפגוע ולגרום חבלה בכוונה מחמירה לאדם (להלן: המתלונן). לשם כך, הצטיידו המערערים בכיסויי פנים אותם רכשו המערערים 1 ו- 3, בכפפות ובנשק מסוג 4-M קצר (להלן: הנשק) ובתחמושת תואמת. בהמשך הטמינו המערערים את הנשק בבור שחפרו במטע זיתים, כ- 200 מטרים צפונית לצומת גבעתי, וביום 1.7.2013 הגיעו הארבעה למלון באשדוד, ברכב מסוג מאזדה 5 השייך לדודו של המערער 1 (להלן: רכב המאזדה), על מנת להיערך לביצוע זממם למחרת.

ביום 2.7.2013 יצאו המערערים מהמלון, ובשעה 9:45 נערכו המערערים 2, 3 ו- 4 במארב בצומת גבעתי. המערער 4 המתין לבואו של המתלונן במטע זיתים הנמצא מצפון לצומת גבעתי, כשהוא רעול פנים, עוטה כפפות ומצויד בנשק שהוצא מהבור בו הוטמן מבעוד מועד. במרחק של כ- 50 מטרים המתין המערער 3 כשהוא רעול פנים, עוטה כפפות ורוכב על קטנוע גנוב, ובמרחק של 200 מטרים המתין המערער 2 ברכב המאזדה. בסמוך לשעה 09:45 הגיעו לצומת גבעתי המתלונן ושניים נוספים ברכב בו נהג המתלונן. הרכב עצר בצומת, כשהוא השני ברמזור בפנייה שמאלה. המערער 4 המתין עד שהאור ברמזור התחלף לירוק, הרכב הראשון עבר, וכשרכבו של המתלונן נכנס לצומת, הגיח המערער 4 ממקום מסתורו וירה לפחות 25 כדורים מנשקו לעבר רכבו של המתלונן. כתוצאה מהירי נפגעו שלושת יושבי הרכב, אך המתלונן הצליח להשתלט על רכבו ונמלט מהמקום. מיד לאחר הירי, נמלט המערער 4 בריצה ועלה על הקטנוע שבו המתין לו המערער 3. השניים נסעו במהירות בשטח והגיעו למקום בו המתין להם המערער 2 ברכב המאזדה, וכולם יחד נמלטו מהמקום ברכב. בעת הירי, עברו בצומת שוטרים שהבחינו בירי ובהימלטות של המערערים 3 ו- 4 לרכב המאזדה, ועקבו אחרי הרכב. בשלב מסוים הבחינו המערערים 2, 3, ו- 4, כי השוטרים עוקבים אחריהם, והחלו להימלט בנסיעה מהירה מהשוטרים עד למושב שדה עוזיהו, שם נטשו את רכב המאזדה ונמלטו רגלית למושב סמוך. בסמוך לשעה 11:00 הגיע אדם שזהותו אינה ידועה, אסף את המערערים 2, 3 ו- 4 ברכבו, והארבעה נמלטו מהמקום.

לאחר האירוע, הגיעו המערערים 2, 3 ו- 4 למלון בטבריה על מנת להימלט מהשוטרים שחיפשו אחריהם. שם, ניסו השלושה לברר עם קרוביהם האם השוטרים מחפשים אחריהם ושוחחו על כך שיש לשבור את כרטיסי ה-SIM שלהם או לסגור ולזרוק את מכשיר הטלפון הנייד של המערער 4 מהחלון. המערער 3 זרק את מכשיר הטלפון של המערער 4 מחלון חדר המלון בו שהו. ביום 4.7.2013 עזבו שלושת המערערים את המלון, מאחר שחשדו כי המשטרה עלתה על עקבותיהם, ונסעו לקבר רשב"י שבמירון, שם נעצרו על ידי המשטרה.

כתוצאה ממעשי המערערים נגרמו למתלונן ולנוסעים שהיו עמו חבלות חמורות. למתלונן נגרם פצע ירי ברגלו, נוסע אחד נפצע על ידי רסיסים בפניו, בבית החזה ובזרוע שמאל, ובנוסף נגרם לו שבר פתוח בברך שמאל, ואילו הנוסע השני נפצע בראשו, בזרוע ימין, בחזהו הימני ובכף ידו הימנית.

4. בגזר הדין שניתן ביום 15.7.2014 נגזרו על המערערים העונשים הבאים: על המערער 1 הושתו 7 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו; 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו בעבירות אלימות מסוג פשע; פיצוי בסך 7,000 ש"ח לכל אחד מהנפגעים. על המערער 2 והמערער 3הושת עונש זהה של 9 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרם; 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יורשעו במשך 3 שנים מיום שחרורם בעבירות אלימות מסוג פשע; פיצוי בסך 7,000 ש"ח לכל אחד מהנפגעים. על המערער 4 הושת עונש של 12 שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו; 18 חודשי מאסר על תנאי לבל יורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו בעבירות אלימות מסוג פשע; פיצוי בסך 7,000 ש"ח לכל אחד מהנפגעים.