ע"פ 5855/15 דוד-ישראל לוגסי נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' עדן), בת"פ 33978-08-14, מיום 25.6.2015.

2. המערער הורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הריגה, לפי סעיף 198 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בעקבות הרשעתו בדין, נגזרו על המערער 10 שנות מאסר לריצוי בפועל, שמניינם מיום מעצרו – 29.7.2014. עוד הושתו על המערער 3 שנות מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, את העבירה בה הורשע.

3. המערער אינו משלים עם חומרת עונש המאסר אשר נגזר עליו, ומכאן ערעורו.

עובדות כתב האישום בו הודה המערער

4. מכתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער, שהוא אחיו הבכור של נתנאל לוגסי ז"ל, קטין יליד 1999 (להלן: המנוח), עולה, כי ביום 29.7.2014, עלה המערער לחדרו של המנוח בביתם. משהבין המערער, כי המנוח מתעלם ממנו, החל המערער להתעמת עמו. תוך כדי הדברים, היכה המערער את המנוח באמצעות רגל מתכת של מאוורר, והמנוח השליך לעבר המערער מגהץ, אשר פגע בראשו. כל אותה עת, אחותם של המערער והמנוח, קטינה ילידת 1997 (להלן: האחות), הסתגרה בחדרה, מחשש שהמערער יכה גם אותה. בהמשך, הביא המערער סכין ממטבח הבית, וכשסירב המנוח להוריד את המגהץ שאחז בידו, הצמיד המערער את הסכין לחזהו של המנוח. השניים התעמתו, כאשר במהלך העימות היכה המנוח את המערער בראשו באמצעות המגהץ. באופן שאינו ידוע במדויק למאשימה, דקר המערער את המנוח באמצעות הסכין, דקירה בצד שמאל של חזהו, וכן גרם לחתך בקרקפת ולחתך שטחי נוסף בבית החזה שלו. משנכנסה האחות לחדרו של המנוח בעקבות צעקותיו, היא מצאה אותו כשהוא פצוע ומדמם, כאשר המערער מצמיד צמר גפן לפצע הדקירה בחזהו של המנוח. המערער, כך על-פי כתב האישום המתוקן, החל לנקות את רצפת החדר באמצעות מגבונים, והורה לאחות ללחוץ את צמר הגפן שנתן לה על פצע הדקירה בחזהו של המנוח, וכן הורה לה להזמין אמבולנס. במקביל, ארז המערער את בגדיו בתיק, ועזב את הבית כשהוא נושא עמו את הסכין, אותה השליך בהמשך.