מוקטרן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מבוא עמקים

לפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בבית שאן (כב' השופטת אפרת רבהון) מיום 8/2/17, במסגרתו השית על המערער את העונשים הבאים:

קנס כספי בסך של 15,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו, לתשלום ב-30 תשלומים, חתימה על התחייבות כספית בסך של 10,000 ₪ להימנע תוך 3 שנים ממועד גזר הדין מלעבור עבירה בה הורשע, כפל אגרה חלקי בסך 1,240 ₪, בקיזוז כל סכום ששולם על חשבון האגרה, באם שולם. כן חויב המערער להרוס את המבנה נשוא כתב האישום בתוך 12 חודשים ממועד גזר הדין זולת אם לא יהיה בידיו עד לאותו מועד היתר כדין.

רקע נדרש ופסק דינו של בית המשפט קמא

כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבודות בנייה במקרקעין ללא קבלת היתר כדין (עבירה לפי סע' 204 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965) (ולהלן: חוק התכנון והבניה). על פי עובדות כתב האישום, במהלך החודשים פברואר – מאי 2015 ביצע המערער במקרקעין עבודות בנייה ללא היתר, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, הכוללות תוספת בנייה מבטון ובלוקים בשטח כולל של כ – 20 מ"ר בצדו המערבי של מבנה מגורים קיים. זאת, ללא היתר כדין.

המערער הורשע בעבירות על פי הודאתו ודינו נגזר על ידי בית המשפט קמא כמפורט לעיל.

נימוקי המערער

המערער מלין על חומרת העונש שהושת עליו. לטענתו, הינו כבן 39, נשוי ואב ל-3 ילדים קטינים, עובד כשכיר בשיפוצים ואשתו עקרת בית.

המערער הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו, כל זאת מבלי שהיה מיוצג על ידי סניגור. אין ראיה בפרוטוקול לכך שבית המשפט קמא יידע את המערער בדבר זכויותיו, לרבות האפשרות כי מועד השמעת הטיעונים לעונש יידחה, על מנת שהמערער יוכל להתארגן ולהתכונן לקראת גזר דינו.

בית המשפט קמא גזר את דינו של המערער מבלי להחיל את עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין, ובחריגה ממתחם ענישה הנהוג במקרים דומים ובהתייחס לנסיבותיו האישיות של המערער. הצדדים בבית משפט קמא לא הניחו בפני בית המשפט פסיקה בעניין מתחמי הענישה, עובדה המהווה פגיעה חמורה בזכויותיו של המערער, כמי שלא בקיא בתחום.

במסגרת הערעור מפנה המערער לפסיקה ענפה לעניין מתחם הענישה אשר לסברתו היה מן הראוי להביא בחשבון בעניינו. עוד נטען, כי בית המשפט קמא לא הביא בחשבון בגזירת הדין נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה – מצבו הכלכלי הקשה והיותו מפרנס משפחה המתקיים משכר חודשי ממוצע של 4,500 ₪.

להודעת הערעור צירף המערער תלושי שכר ללמד על רמת השתכרותו.