ע"פ 5845/14 רון אסט נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן) בת"פ 24189-04-14 מיום 15.7.2014, בגדרו נגזרו על המערער 8 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, תשלום קנס בסך 300,000 ₪, והוא חוייב גם בתשלום פיצוי ל-17 מתלוננים בסך מצטבר של 3,816,000 ₪; כל זאת במסגרת הסדר טיעון "סגור" שנערך בין הצדדים.

2. המערער הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-15 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), 3 עבירות של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393(2) לחוק, 7 עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק, 6 עבירות של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק, וכן בעבירות לפי סעיפים 3(ב) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000. כתב האישום אשר תוקן בהתאם להסדר הטיעון אוחז בכ-17 אישומים שונים, המתארים כיצד המערער, יזם וקבלן נדל"ן, תכנן לרמות ולגנוב כספים מלקוחות, משקיעים ונושים באמצעות הצגת מצגי שווא, לפיהם הוא מתכוון למכור דירות ולהקים פרוייקטים שונים בתחום הנדל"ן, וזאת מבלי שקיבל אישור ממאן דהוא למכור נכס כלשהו או להקים פרויקט כלשהו. מצגי שווא אלו ניתנו באופנים שונים ומתוחכמים, כגון הצגת תכניות בנייה שונות, הדמיות, צילומים ושרטוטים, הצגת מסמכים מזויפים המתארים לכאורה את הסכמת בעלי הנכס למכירתם, הצגת צילומי שיקים וגלגולם ממתלונן למשנהו, ועוד. המערער אף לא בחל בהצעת אותו נכס למכירה למספר מתלוננים. כתוצאה ממערכות היחסים שיצר המערער עם המתלוננים, קיבל מחלקם סכומי כסף גדולים בתורת הלוואה או מקדמה, ביודעו כי אין באפשרותו להשיב כספים אלו. סך הכספים שגזל המערער עומד על כ-13,800,000 ₪.

3. כאמור, המערער והמשיבה הגיעו להסדר טיעון "סגור", הכולל הסכמה לעניין סעיפי האישום המתוקנים וכן לעניין העונש. אף על-פי כן, לא פטר עצמו בית המשפט המחוזי מלבחון את ההסדר, ולשקול את נסיבות העושה ומעשיו בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, לרבות בעניין מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין, ולאחר עיון בתסקירי הקרבן שהוגשו, ובחומר נוסף שהובא לעיונו קבע בית המשפט המחוזי כי הסדר הטיעון הוא סביר, מאוזן, ומצוי בגדרות שהותוו בפסיקה לעניין הסדרי טיעון בכלל, ולענישה הראויה במקרה דנא, בפרט. לאור האמור, אימץ בית המשפט המחוזי את הסדר הטיעון במלואו, והשית על המערער את העונשים שצויינו לעיל.

4. המערער טוען כי יש להקל בעונש שנגזר עליו, על אף שמדובר בהסדר טיעון. לטענת המערער, הוא חתם על הסדר הטיעון בהיותו תחת לחץ חיצוני ופנימי, תוך שהוא סובל מדיכאון עמוק ומהתקפי חרדה יוצאי דופן בעוצמתם. המערער מטעים כי אין בפיו טענה לכשל בייצוגו בבית המשפט המחוזי, להתנהלות בלתי הוגנת מטעם בא-כוח המשיבה או לפגם אחר שנפל בהליך. הוא מודע לכך שמדובר בערעור חריג ביותר, וכי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונש שהוטל במסגרת הסדר טיעון סגור. עם זאת, במסגרת הערעור פורט המערער את נסיבות חייו ומצבו הנפשי הקשה, ואת קריסתו הכלכלית שדרדרה אותו לביצוע המעשים. לתמיכה בטענותיו צירף המערער חוות דעת פסיכולוגית, המתארת את מצבו האמור. אדגיש, כי המערער איננו מבקש לחזור בו מהודאתו בכתב האישום המתוקן. הוא מכיר בכך שחטא ופשע כלפי המתלוננים וכי הובילם לעברי פי פחת, ואיננו מבקש לחמוק מאחריותו למעשיו. עם זאת, הוא גורס כי ראוי שהאיזון בין שיקולי הענישה השונים יוביל להטלת עונש מאסר קל יותר.

5. המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור, טוענת כי אין מקום לקבלו, ומצביעה על כך שהמערער מבקש להחזיק את המקל משני קצותיו – מצד אחד להרוויח מכתב אישום מתוקן, אך לא לקבל את העונש שהוטל במסגרת ההסדר. המשיבה מטעימה כי העונש שהוטל במסגרת הסדר הטיעון מצוי ממילא בלבו של מתחם הענישה שעליו הצביע בא כוח המערער בבית המשפט המחוזי, וכי לא קמה כל עילה להתערבותנו.

6. עיינו בנימוקי הערעור, בחוות הדעת שהוגשה לתמיכה בו, שקלנו את דברי ב"כ הצדדים, וכמו כן התרשמנו מדברי המערער במהלך הדיון בעל-פה וכפי שנמסרו לנו בכתב. עם זאת, ועל אף ההבנה למצבו של המערער, דעתי היא כי אין מנוס מדחייתו של הערעור.

7. כזכור, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בעונש שנגזר אלא במצבים חריגים בלבד, שבהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין, או כאשר רמת העונש חורגת באופן מובהק מזו המקובלת בנסיבות דומות (ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (21.1.2009); ע"פ 919/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 72 (3.9.2015); ע"פ 4372/12 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 34 והמובאות שם (5.6.2013)). כך ברגיל, קל וחומר כאשר מדובר בעונש שהוטל במסגרת הסדר טיעון, קל וחומר בן בנו של קל וחומר, מקום בו עסקינן בהסדר טיעון 'סגור'.

8. רבות נאמר בפסיקת בית משפט זה על תפקידו הראוי של מכשיר הסדר הטיעון במסגרת האכיפה הפלילית, כמו גם על הזהירות שיש לנקוט ביחס אליו: