ע"פ 5844-14 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט י' דנציגר:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטים ח' סלוטקי, מ' לוי ו-א' חזק) בתפ"ח 39703-01-12 מיום 9.7.2014, בו הושתו על המערער שבע שנות מאסר(בניכוי ימי מעצרו) ומאסר מותנה, זאת לאחר שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון (ללא הסכמה לעניין העונש) בעבירות שיוחסו לו  בכתב אישום מתוקן.

2. כתב האישום המתוקן שתאריכו 23.4.2014 כולל שלושה אישומים.

           לפי האישום הראשון – במהלך שנת 2003 הצטרף המערער לקבוצת לימוד דת של ארגון החמאס, כשבשנת 2004 הצטרף לחוליית שמירות חמושות בגדודי עז א-דין אלקאסם. במסגרת פעילותו בחוליה קשרו המערער ואחרים קשר לגרום למותם של חייל צה"ל במידה ואלו יכנסו לאזור הסמוך למסגד מסויים במחנה הפליטים "שאטי". במהלך שלושה חודשים יצאו המערער וחברי החוליה, אחת לשבוע, בשעות הלילה כשהם חמושים ברובי סער קלצ'ניקוב לבושים בשחור ורעולי פנים לביצוע שמירות חמושות בכוונה לבצע ירי על כוחות צה"ל לכשיתקרבו אלה לאזור. למרבה המזל לא הגיעו כוחות צה"ל לאזור ובכך נמנעה הפגיעה בהם.

           לפי האישום השני – במועד שאינו ידוע במהלך שנות 2007 הסכים המערער לשמש כמפגע מתאבד וקשר קשר עם אחר לביצוע פיגוע כנגד מוצב של כוחות צה"ל. במסגרת הקשר ולשם קידומו נשלח המערער על ידי אסעד אבו שריעה – אחראי בפלג של הגדודים – לאימון צבאי שהועבר על ידי פעיל הג'יהאד האיסלמי שהיה אחראי על שיגורם של מפגעים מתאבדים בדרום רצועת עזה. במהלך האימון שנמשך 10-8 ימים הוכשרו המערער ואחרים בירי וזריקת רימוני יד וכן באימוני כושר גופני. סמוך לאחר סיום האימון הצבאי יצר בחור ישראלי קשר טלפוני עם אחי המערער, ובעקבות כך מנע אביו של המערער מהמערער לצאת לביצוע הפיגוע. בהמשך, ביום 27.4.2007, הציע אבו שריעה למערער לבצע פיגוע התאבדות כנגד מוצב של חיילי צה"ל והמערער הסכים. לצורך כך עבר המערער אימונים צבאיים נוספים (שנמשכו כ-13 ימים), אך בסופו של דבר הוחלט כי אין הוא מתאים לביצוע המשימה, שכן מסר לאחראי פלג של הגי'האד האיסלמי שהוא מעוניין להיבחן למחרת בבחינת בגרות בערבית. כשבוע לאחר מכן פגש המערער באבו שריעה שהציע לו לצאת ולבצע פיגוע התאבדות בתחומי מדינת ישראל באמצעות חגורת נפץ, ולאחר שהביע הסכמתו לכך עבר במשך 10 ימים קורס בשפה העברית וצולם בווידאו, כשהוא לבוש במדי צבא ונושא על גופו חגורת נפץ, מקריא צוואתו ומזמין את כל האחים להתאחד בג'יהאד ובהקרבה. יומיים מאוחר יותר צולם המערער בווידאו פעם נוספת כשהוא מבצע ירי מקלצ'ניקוב. סמוך לאחר מכן, גילה אבו שריעה כי המערער נמצא בקשר עם בחורה ולאור זאת החליט לבטל את יציאת המערער לביצוע הפיגוע. על פי דרישת אבו שריעה החזיר המערער את האמל"ח שקיבל לצורך ביצוע פיגוע ההתאבדות.

במועד נוסף שאינו ידוע במדוייק בשנת 2007 קשר המערער קשר עם אבו שריעה לביצוע פיגוע התאבדות. המערער ואחרים הגיעו לאזור הישוב דוגית שם תיעד אחד מהם במצלמת וידאו פירצה בגדר המרוחקת כ-200 מטר מעמדה של כוחות צה"ל שדרכה ניתן יהיה להכניס מחבלים מתאבדים לתחומי מדינת ישראל. לאחר בחינת הצילומים החליטו המערער והאחרים שלא להוציא פיגוע מנקודה זו, כיוון שחששו שמדובר במארב מתוכנן של כוחות צה"ל לצורך ביצוע מעצרים.

           לפי האישום השלישי – במועד שאינו ידוע במדוייק, במהלך חודש ספטמבר 2008, החל המערער לפעול במנגנון הקשר של פלג של הגדודים, אך לאחר כשבועיים החל ללמוד במכללה וחדל מפעילותו זו. במהלך חודש יולי 2009, ובמהלך פרק זמן של כשלושה חודשים לאחר מכן, שב המערער לפעילות במנגנון הקשר, במסגרתה קיבל עדכונים על פעילות כוחות צה"ל בשטח וכן תיעד והעביר דיווחים לפעילים בשטח. במועד שאינו ידוע במדוייק, סמוך ליום 15.9.2010 קיבל המערער בביתו קלצ'ניקוב, תחמושת 250 מ"מ, גנרטור, מחשב המוכן לחיבור לאינטרנט, שלושה מכשירי קשר וקטנוע, על מנת שיוכל לעשות בו שימוש במצב של לחימה. סוכם כי ביתו של המערער יהפוך בזמן לחימה לחמ"ל עם מרכזיה, ועל גג ביתו הותקנה אנטנה שחוברה לכבל עד לחדר בו אוחסן הציוד (שישמש תחנת ממסר בזמן לחימה). הציוד נותר בביתו של המערער כחודשיים וחצי, עד שנאסף על ידי אחרים.

           העבירות שבביצוען הורשע המערער על פי הודאתו כללו: מגע עם סוכן חוץ; חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת; קשירת קשר לפשע (רצח); עבירות נשק (החזקת, נשיאת והובלת נשק); אימונים צבאיים אסורים; ומסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בבטחון המדינה.

3. בטיעוניה לעונש ציינה המשיבה כי המערער הורשע בשלושה אישומים חמורים של מגוון עבירות נגד בטחון המדינה שבוצעו בין השנים 2008-2003, שאליהן ניתן להתייחס כאל פעילות טרור בעלת פוטנציאל קטלני. הודגש רצף האירועים החמור במהלכו הביע המערער את רצונו להיות מפגע מתאבד וביטא את רצינות כוונתו, כשבהזדמנות אחת אף הציע עצמו לכך. עוד צויין כי ההכנות שביצע המערער לא הבשילו לפיגועים של ממש מסיבות שונות שמקורן אינו במערער עצמו. המשיבה עמדה על כך שיש למצות את מלוא חומרת הדין עם המערער – לצורך הרתעתו האישית ולצורך הרתעת הרבים – ועתרה להשית עליו מאסר בפועל ממושך לצד מאסר מותנה משמעותי.