ע"פ 5808/14 פלוני נ' מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

           ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים צ' סגל; כ' מוסק ו-א' דראל) אשר הרשיע את המערער בביצוע עבירות מין בשתיים מבנותיו וגזר עליו, בין היתר, עונש של 5 שנות מאסר בפועל ותשלום פיצוי בסך 50,000 ש"ח לאחת הבנות.

כתב האישום והכרעת דינו של בית המשפט המחוזי

1. נגד המערער, יליד 1966, הוגש בחודש מרץ 2013 כתב אישום אשר ייחס לו ביצוע מעשים מגונים בשלוש מבנותיו - מ', בתו הבכורה ילידת 1987; ר', ילידת 1995 ו-א' ילידת 1997. אשר ל-מ' נטען כי מאז שהייתה בת 12 ועד גיל 14 נהג המערער לעסות את גופה, לרבות איבריה האינטימיים, ולשכב עמה במיטה כשהיא עירומה לשם גירוי מיני. במקרים רבים ליטף המערער את גופה של מ', את חזה ואת איבר מינה מעל ומתחת לבגדיה וכאשר סירבה לשכב עמו במיטה כששניהם בעירום בעוד הוא עושה לה "נעימים", כדבריו, שכנע אותה המערער שהיה רב ודיין להיעתר לבקשתו לאחר שהראה לה קטע מן הגמרא לפיו מותר לאב ובתו לעשות כדברים האלה. עוד נטען בכתב האישום כי מספר פעמים נכנס המערער לחדר המקלחת שעה שמ' התקלחה ונהג להביט בגופה, כי התקין מצלמות וידאו בחדרה של מ' ובמקלחת והורה לה להתלבש ולהתקלח וכי כאשר מלאו לה 14 שנים צפה בה מהחלון בזמן שהתלבשה בחדרה. כמו כן נטען בכתב האישום כי בחודש יוני 2001, שעה שרעייתו כרעה ללדת בבית היולדות, ביקש המערער מ-מ' לצפות עמו בסרט במיטתו ומרח את גופה בקרמים השייכים לאמה.

           בחלק מהמקרים הציע המערער ל-מ' לראות או לגעת באיבר מינה ולומר מילים גסות שונות ובמקרה נוסף, כך נטען, ליקק את חזה ואת איבר מינה. אשר לבתו המתלוננת ר' נטען בכתב האישום כי כאשר הייתה בכיתה ו' סיפר המערער את שיערה כשהיא עירומה, שאל אותה אם היא אוהבת כשעושים לה "נעים" וליטף את גבה וחזה. לאחר מכן סיפר המערער את שערה של א' ותוך כדי התספורת ליטף אותה בגבה, בישבנה ובחזה. בגין מעשים אלו, יוחסו למערער עבירות מין במשפחה ועבירה של פגיעה בפרטיות. המערער כפר במיוחס לו ובתמצית טען כי מ' בדתה או דמיינה את הדברים המיוחסים לו והדיחה את אחיותיה, ר' ו-א' להעליל על אביהן.

2. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער מן העבירה שיוחסה לו כלפי א' וכן זיכה אותו מהעבירה של פגיעה בפרטיות כלפי מ' ומליקוק איבר מינה, אך הרשיע את המערער בביצוע עבירות מין ב-ר' וב-מ'. בפתח הכרעת הדין ציין בית המשפט כי קיימת סתירה קוטבית בין עדויות המתלוננות מזה לעדות המערער מזה, וכן ציין כי קיימות סתירות בין עדויות התביעה לעדויות ההגנה בכל הנוגע להווי המשפחתי ולמערכת היחסים שבין המערער ורעייתו לילדיהם. בהתנגשות הקוטבית הזו שבין גרסת המערער ורעייתו לגרסת המתלוננות, העדיף בית המשפט את גרסת המתלוננות. בית המשפט סקר את עדותה של מ', המתלוננת העיקרית, וציין כי היא הותירה רושם של עדות כנה ואמינה וכי מצא אותות אמת רבים בדבריה. בית המשפט ציין כי מ' נצמדה לחוויותיה האישיות, סיפרה על זיכרונותיה במהלך ביצוע המעשים והפכה במחשבותיה "כדי לנסות ולהבין כיצד הפך מי שהיה לה מעיין מפכה של תקווה גדולה למקור של מרורים", וכי הימנעותה מלספר על פרטים שלא הייתה בטוחה באמיתותם מעידה על אמינותה. בהתייחסו לטענת המערער כי התנהלותה של מ' בשנים שלאחר ביצוע המעשים שיוחסו לו אינה תואמת התנהלות של נפגעת עבירת מין, קבע בית המשפט כי מ' סיפקה נימוק משכנע להתכתבויות בינה ובין הוריה, בהם כינתה את אביה בכינויי חיבה רבים ואף כינתה אותו "אבא צדיק", וקיבל את טענתה כי מצד אחד חשה חיבה והערכה לאביה בשל היותו אביה ובשל היותו רב ידוע וגדול בתורה ומצד שני חשה כאב ובלבול בשל המעשים הפסולים שביצע בה. על רקע זה, כך הוסיף וקבע בית המשפט, ניתן ליישב גם את אמירותיה במהלך העימות עמו - "חשבתי שאני מדמיינת" או "חשבתי שאני חולמת". בית המשפט הוסיף וקבע כי התנהגותה של מ' אשר תרה אחר קרבתו של המערער והמשיכה להתייחס אליו בצורה חיובית אינה בלתי סבירה והיא אופיינית לנפגעות עבירות מין במשפחה.

           עוד קבע בית המשפט כי העובדה שמ' לא חשפה את המעשים שביצע בה אביה בזמן אמת אלא בשלב מאוחר יותר ולאחר שבגרה, מתיישבת אף היא עם דפוסים מקובלים של התנהגות נפגעי עבירות מין במשפחה והוסיף ודחה טענות שונות שהעלה המערער בניסיון לערער את מהימנותה בקובעו כי לכל היותר נפלו בעדותה השמטות או אי דיוקים שאינם נושאים משקל של ממש שאותם ניתן למצוא כמעט בכל עדות, קל וחומר בעדות הנמסרת לאחר שחלף פרק זמן כה משמעותי מאז התרחשות האירועים. אשר למתלוננת ר', הבת השישית מבין שמונת ילדיו של המערער, קבע בית המשפט כי דבריה נאמרו מתוך עמדה עצמאית ובלתי משוחדת והתבססו על זכרונה שלה. בית המשפט ציין כי עדותה הכנה, הפתוחה והרגישה של ר' הותירה רושם אמין אשר הועצם נוכח הימנעותה מלהעיד על דברים שאינה זוכרת. עדות זו של ר' אף מהווה, כך נקבע, חיזוק לדבריה של מ' במיוחד באשר לאופן פעולתו של המערער בנגיעותיו בחזה, שכן השתיים העידו על יוזמה של המערער המציע לבנותיו "לעשות להן נעים בגב" ולאחר מכן תוך כדי הליטוף בגב להעביר את ידו לעבר החזה ובחזרה לגב בדרך ייחודית שתוארה על-ידי מ' "כאילו בטעות". בית המשפט דחה את טענת המערער כי עדותה של ר' בהקשר זה נבעה מכך ששמעה זאת מאחותה מ', וקיבל את גרסתה של ר' לפיה נמנעה מלשמוע על חוויותיה של מ' לפרטי פרטים וכי דרך הפעולה של המערער זכורה לה אך ורק כתוצאה מחוויתה שלה. אשר למתלוננת א' קבע בית המשפט כי בניגוד לאחיותיה, לא מצטיירת תמונה חד משמעית של התנהגות מינית פסולה כלפיה, שכן בניגוד לאחיותיה הנגיעות של המערער בחזה נעשו בזמן התספורת (ולא בסיומה) ותוך כדי ניקוי השיער הנושר ועל פי עדותה המערער נגע בה מתחת לבית השחי "באזור החזה". עוד קבע בית המשפט כי עדותה לא התאפיינה באותה מידה של קוהרנטיות כעדותן של אחיותיה מ' ו-ר', אך עם זאת ציין כי גרעין גרסתה הוא בהחלט אמין ונובע מזיכרונה של א' על כן, כך קבע, ניתן למצוא בה חיזוק לדברי אחיותיה באשר לשימוש בקרמים במהלך העיסוי וכן באשר להתרחשות אירוע התספורת ולהווי המשפחתי שכלל אלימות והשפלה מצד המערער.