ע"פ 5411/13 יגאל אפרת נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1.        ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.6.2013 בת"פ 44670-03-13 (השופטת ח' הורוביץ), בו נדון המערער ל-5 שנות מאסר בפועל   ומאסר-על-תנאי, וכמו כן חוייב בתשלום פיצוי כספי למתלוננים, עקב הרשעתו בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, דרישת נכס באיומים, גניבה, נהיגה ללא רישיון, ונהיגה בהעדר פוליסת ביטוח.

עיקרי העובדות

2.        ביום 26.2.2013, בשעות הלילה המאוחרות, הזמין המערער פיצה מפיצריה בקריית-ביאליק, לכתובת מסויימת בקריית חיים. המערער התמקם בסמוך לאותו מען, וארב לשליח, אשר הגיע לאזור כחצי שעה לאחר מכן, כשהוא רכוב על קטנוע. השליח לא הצליח לאתר את המזמין. או אז, הגיח המערער ממחבואו, ניגש לכיוון השליח, ובעודו אוחז בחפץ הנחזה להיות אקדח, הורה לו להתניע את הקטנוע. המערער משך מראשו של השליח את הקסדה שחבש, איים עליו באקדח המדומה, דרש ממנו את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו, תבע ממנו להוציא את כל הכסף שברשותו, ולקח מידיו צרור מפתחות. השליח הצליח לחטוף את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו בחזרה מידי המערער וברח מן המקום. המערער עלה על הקטנוע ונמלט מהזירה, כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה תקף ובהעדר פוליסת ביטוח בת-תוקף (להלן:האירוע הראשון).

3.        כשבועיים לאחר מכן, בשעות הלילה המאוחרות של יום 13.3.2013, הזמין המערער פיצה מפיצריה בקריית-ים, לדירה שאינה קיימת בבניין בקריית-חיים. גם בפעם הזו, התמקם המערער בסמוך לאותה כתובת, וארב לשליח, אשר הגיע לאזור בחלוף כחצי שעה, כשהוא רכוב על קטנוע. משלא עלה בידו של השליח לאתר את מען ההזמנה, ניגש אליו המערער ואמר לו "בוא רגע אני חיפשתי אותך". המערער תפס את צרור המפתחות שהחזיק השליח, כיוון לעברו סכין מטבח, והורה לו "תביא את כל הכסף... את הארנק, את הטלפון", תוך שהוא עורך חיפוש בכיסיו ומאיים עליו כי "אשחט אותך אם לא תוציא הכל". השליח המפוחד מסר למערער את צרור המפתחות שלו, את קסדת הראש שחבש, את מכשיר הטלפון הסלולרי מסוג 'אייפון' שברשותו, ותיק ובו 300 ₪. המערער רץ לעבר הקטנוע, עלה עליו ונמלט מהמקום, כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה תקף ובהעדר פוליסת ביטוח בת-תוקף. כעבור כמה שעות, לאחר שהגיש תלונה במשטרה ובעודו תר אחר המערער באזור שבו נשדד, הבחין השליח במערער רכוב על הקטנוע, והצליח לתפוס אותו. המערער נפל מהקטנוע, והשליח הצליח לעכבו עד להגעת השוטרים למקום (להלן: האירוע השני).

4.        במסגרת הסדר טיעון, הודה המערער בעובדות האירוע הראשון, והורשע בביצוע עבירות של דרישת נכס באיומים, גניבה, נהיגה ללא רישיון, ונהיגה בלי פוליסת ביטוח. על יסוד הודאתו בעובדות האירוע השני, הורשע המערער בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון, ונהיגה בהעדר פוליסת ביטוח. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונש.

עיקרי גזר הדין

5.        בית המשפט המחוזי עמד על אופן פעולתו השיטתי והמתוכנן של המערער, אשר יצא מן הכוח אל הפועל בשני אירועים נפרדים, בהפרש זמנים קצר, והופנה כלפי שני מתלוננים צעירים, אשר ביקשו להרוויח את לחמם כשליחי פיצה, והיו קורבן לשוד תחת איומי סכין וחפץ הנחזה להיות אקדח. אחד המתלוננים אף העיד כי היה זה יומו הראשון בעבודה, שממנה התפטר בעקבות האירוע. בית המשפט המחוזי ציין כי מדובר בעבירות שיש בביצוען פגיעה בערך חברתי מוגן של הגנה על שלום הציבור, רכושו וגופו. כמו כן, במסגרת האירועים ביצע המערער עבירות נלוות של נהיגה ללא רישיון ובהעדר פוליסת ביטוח. בית המשפט המחוזי הטעים, עם זאת, כי למעשיו של המערער לא נלוותה אלימות פיסית וכי שוויו של הרכוש הנגנב היה נמוך. בנסיבות, קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם לעניין האירוע הראשון נע בין שנתיים ל-4 שנות מאסר בפועל, וכי מתחם הענישה ההולם לעניין האירוע השני נע בין 3 ל-6 שנות מאסר בפועל.  

6.        בית המשפט המחוזי התחשב בעברו הפלילי המכביד של המערער, הכולל 12 הרשעות שונות, שלל עבירות תעבורה, רכוש, סמים ואלימות. העבירות הרבות שנזקפו לחובתו של המערער, כבן 40, נצברו באופן עקבי, מצעירותו ועד לבגרותו. בשנת 2001 נדון המערער ל-24 חודשי מאסר בפועל, בעקבות הרשעתו בביצוע שוד מזוין. בגזר הדין האחרון שניתן בעניינו, לקראת סוף שנת 2009, הושתו עליו 46 חודשי מאסר בפועל, אשר כללו הפעלת 3 מאסרים מותנים, וזאת לאחר שהורשע, בין היתר, בכמה עבירות של גניבה. את העבירות מושא דיוננו ביצע המערער זמן קצר בלבד לאחר שחרורו ממאסרו האחרון. מן העבר השני, יִחס בית המשפט המחוזי חשיבות גם להודאתו של המערער, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר ואף לימדה על הפנמה והבעת חרטה, למרות שניתנה רק לאחר העדת חלק ניכר מעדי התביעה. עוד שקל בית המשפט המחוזי לקולה את העובדה כי המערער נפגע עובר ללכידתו, את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, כמו גם את הצהרותיו כי הוא בשלבי גמילה מסמים, וכי ברצונו להשלים את ההליך, להבריא, לצאת לשוק העבודה ולילך בדרך חדשה. על רקע זה, מצא בית המשפט המחוזי כי יש מקום להורות על ריצוי של חלק מעונשי המאסר שיוטלו על המערער בחופף. לאור כל האמור לעיל, גזר בית המשפט המחוזי על המערער 5 שנות מאסר בפועל (שנתיים בגין האירוע הראשון, 4 שנים בגין האירוע השני, כששנה תרוצה בחופף), 18 חודשי מאסר-על-תנאי, וחִייב אותו בתשלום פיצוי כספי למתלוננים בסך של 2,000 ו-5,000 ₪.    

עיקרי טענות הצדדים בערעור