ע"פ 5363/15 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר צ' סגל, והשופטים ב' צ' גרינברגר וא' דראל) בתפ"ח 13066-05-13, שבו נגזרו על המערער שבע שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, והוא חוייב בתשלום פיצוי כספי בסך 50,000 ₪, כל אלו בגין מסכת של עבירות מין חמורות שביצע המערער באחותו, בתקופה שהשניים היו קטינים.

2. בפרשה קשה עסקינן שבמסגרתה ביצע המערער מעשים נוראיים באחותו, במהלך תקופה שלמן היותו בן 11 שנים ועד בן 15 שנים, והיא – בת 8 עד 13. בעקבות מעשים אלו, שיתוארו בתמצית להלן, נפגעו קשות חייה של האחות, והיא עודנה ניצבת לפני תהליך שיקום ארוך ומורכב. עניינו של ערעור זה בעונש שראוי להשית על המערער עקב מעשיו אלו.

3. האישום המרכזי שבו הואשם המערער (יליד שנת 1992) מייחס לו מסכת עבירות מין חמורות כלפי אחותו (ילידת שנת 1996), בין השנים 2004-2009. לפי הנקבע בהכרעת הדין שניתנה לאחר ניהול דיוני הוכחות, במהלך תקופה זו ביצע המערער באחותו מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. האירוע הראשון התרחש בשלהי שנת 2004, אז הייתה האחות בת כ-7 וחצי – 8, והמערער כבן 11-12. באותה שעה אמם של השניים ישנה, והאב שהה מחוץ לבית. המערער ניגש אל אחותו וביקש לשחק איתה, ואז הכניסהּ אל מתחת לשולחן הסלון, הורה לה לשכב והסיר מעליה את כל בגדיה; המערער הסיר אף הוא את בגדיו, שכב עליה ושיחק בחזהּ. לאחר מכן פישק את רגליה של אחותו והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה, ועוד ניסה (ללא הצלחה) להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה. עם תום מעשיו שאל המערער את אחותו אם היא רטובה או יורד לה דם, ואיים עליה לבל תעז לספר על המעשים לאף אחד. דפוס בסיסי זה של התנהגות, הכולל החדרת איבר המין של המערער לאיבר מינה של האחות, חזר על עצמו כמה וכמה פעמים; ולעתים היה מבצע בה המערער מעשים מגונים שלא כללו את החדרת איבר מינו לאיבר מינה. המערער חדל ממעשיו רק כאשר עזבה אחותו את הבית ועברה להתגורר בפנימיה, שם גם נחשפה הפרשה, והובילה להגשת תלונה במשטרה ולכתב אישום.

4. בבואו להכריע את דינו של המערער, התייחס בית המשפט המחוזי לכמות האירועים שהתרחשו ולמועד התרחשותם. האירוע הראשון התרחש כאמור בעת שהמערער היה בן 11-12, מתחת לגיל האחריות הפלילית. אולם במהלך מרבית התקופה הרלבנטית היה המערער מעל גיל 12, ולכן נקבע שרבים מהמעשים בוצעו כאשר למערער אחריות פלילית. באשר למספר האירועים, נקבע כי מספר האירועים שהוכח לאחר שהגיע המערער לגיל 12 הוא 'חד-ספרתי'.

5. בית המשפט המחוזי נתן דעתו גם על השאלה אם הוכחו מעשים שבוצעו לאחר שהגיע המערער לגיל 15, שכן אז ניתן להרשיעו בעבירות חמורות יותר – עבירות מין בתוך המשפחה, בהתאם להגדרת 'בן משפחה' בסעיף 351(ה) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק). נקבע כי ניתן להוכיח שלפחות אירוע אחד התרחש לאחר שמלאו למערער 15 שנה, אך לא ניתן להוכיח כי אירוע זה כלל את החדרת איבר מינו לאיבר מינה.
6. לאור הדברים הללו, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) לחוק, בנסיבות סעיף 345(א)(1), וזאת בשל ריבוי הפעמים שבהם החדיר את איבר מינו לאיבר מינה של אחותו בלא הסכמתה, ולפני שהיתה בת 16. כמו כן, הורשע המערער בביצוע מעשים מגונים באחותו בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 348(ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(ב)(1), וזאת עקב כך שבחלק מן האירועים – ולעתים במקביל לאינוסה – נגע בגופה והתחכך בה לשם גירוי וסיפוק מיניים. בנוסף, הורשע המערער בניסיון למעשה סדום לפי סעיף 347(ב) לחוק, בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק וסעיף 25 לחוק, זאת בשל ניסיון להחדיר את איבר מינו לפיה של אחותו. לבסוף, הורשע המערער גם בעבירת מעשה מגונה בנסיבות מחמירות בבן משפחה (לפי סעיף 351(ג)(2) לחוק בנסיבות סעיף 348(ב) לחוק), וזאת בגין אירוע הפגיעה המינית שהוכח כי התרחש לאחר שמלאו למערער 15 שנה.

7. בנוסף לאישום המרכזי, הואשם המערער והורשע גם באיומים ובעבירות אלימות, חלקן בהקשר לתקיפות המיניות המתוארות, וחלקן בנוגע לאלימות שהפעיל כלפי הוריו. בהקשר למעשי התקיפה המינית, הורשע המערער בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק, בשל ריבוי הפעמים שבהם איים על אחותו לבל תספר לאיש על אודות מעשיו, וכי יהרוג אותה אם תעשה זאת. כמו כן הורשע המערער בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק, בשל ריבוי הפעמים שבהם הכה את אחותו והשתמש נגדה באלימות במסגרת המעשים המתוארים, אם כדי להתגבר על התנגדותה, אם כדי להתנקם בה בגין כך. נוסף על אלו, הורשע המערער במספר עבירות אלימות נוספות שביצע בתוך המשפחה. אעיר, כי במסגרת הכרעת הדין גם זוכה המערער מחלק מן האישומים, הן בנוגע למעשים המיניים (שחלקם לא הוכחו כדבעי), הן בנוגע למעשי אלימות אחרים שבהם הואשם.

גזר הדין

8. בגזר דין מפורט ומנומק עמד בית המשפט המחוזי על המורכבות שבגזירת עונשו של המערער, בשים לב למספר היבטים. ראשית, הוצג תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של המערער. מן התסקיר עולה כי המערער הוא בן 22 (נכון למועד כתיבת התסקיר) ונשוי. המערער גדל במשפחה בעייתית בעלת קשיים תפקודיים מהותיים ומתמשכים: אביו סובל מבעיות רפואיות, ואמו מוכרת כחולת נפש. המערער סבל מיחס אלים במשפחה, התקשה לגלות יציבות במסגרות השונות; והוא נעדר עבר פלילי.