ע"פ 52599-02-16 מרמלשטיין(עציר) נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שנגזר על המבקש, הבקשה יחד עם הודעת ערעור.

העובדות:

ביום 6.1.16 הורשע המבקש על פי הודאתו, בבית משפט לנוער בעבירות של תקיפה ס' 379 לחוק העונשין תשל"ז 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ס'275 לחוק העונשין, שימוש בכח למנוע מעצר ס' 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכט-1969.

במסגרת גזר הדין הוטלו על המבקש 4 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי, במצטבר לכל עונש אחר אותו מרצה. במועד גזר הדין המבקש ריצה עונש בתיק אחר. המבקש החליף ייצוג וביום 8.2.16 הוגשה בקשה לבית משפט לנוער לעיכוב עונש המאסר.

ביום 16.2.16 ניתנה החלטת בית משפט לנוער לשחרר לשבועיים, וביום 17.2.16 החליט בית משפט לנוער כי המאסר יעוכב עד ליום 21.2.16 בשל חלוף המועד להגשת הערעור. המבקש חזר לריצוי עונשו, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע.

בנימוקי הבקשה:

1. ביום 18.4.16 קבוע מועד שחרורו שליש ומנהלתי.

2.סיכויי הערעור גבוהים מדובר בעבירה שאינה מצויה ברף הגבוה.

3. למבקש נסיבות אישיות מורכבות ומצערות. לא קיבל הזדמנות שווה והוגנת לפתח עצמו.

4. בעת ביצוע העבירה היה קטין, אכן היום הוא בן 19.

5. אי קבלת הבקשה תייתר שמיעת הערעור.

נימוקי המשיבה :

סיכויי הערעור קלושים, המבקש הורשע בעבירות של תקיפה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הכל בעת שהיה שיכור.

על פי תסקיר שהוגש בענינו מדובר במבקש המצוי בסיכון גבוה, ככל הנראה ממשיך להשתמש בסמים, לא ניתנה המלצה טיפולית בעניינו, בעברו נהג באלימות במסגרות השונות בהן היה.

מדובר בגזר דין ראוי ומאוזן.

קבלת הבקשה תייתר הדיון בערעור, שכן נותרו לריצוי שלושה שבועות. אם תתקבל הבקשה , ספק גדול אם מותב הערעור יחזירו לכלא לריצוי יתרת המאסר בהנחה והערעור לגופו יידחה.