ע"פ 45381-01-15 פלדמן נ' מדינת ישראל ואח'

א.בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת רקפת סגל-מוהר) מיום 12/06/2014 ב- ת"פ 14136-03-12, וכן על ההחלטה שלא לבטל את ההרשעה, ולרבות גזר הדין מיום 08/12/2014.

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 08/03/2012 הגישה המשיבה כתב אישום כנגד המערערת, ילידת 1965, כשהעבירות המיוחסות לה הינן זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 (סיפא) של חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") – ריבוי עבירות, וכן גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 של החוק (ריבוי עבירות), וקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 (סיפא) של החוק (ריבוי עבירות).

ג. הרקע להגשת כתב אישום הינו כדלקמן:

המערערת הועסקה כסוכנת נסיעות בחברת דיזנהויז יוני טורס בע"מ (להלן: "החברה"), סניף חדרה, שבו התנהלה קופה קטנה שאליה הוזרמו כספים מטעם החברה למימון הוצאות שוטפות של הסניף.

נטען בכתב האישום, שבמהלך התקופה 2004 – 2008, בלפחות 24 הזדמנויות שונות הגישה המערערת קבלות לשם קבלת זיכוי מן הקופה הקטנה ביודעה כי אותן קבלות כבר נפדו על ידה בעבר מן הקופה הקטנה, וערכן שולם לה, כל זאת לאחר שעשתה בהן שינוי בכוונה לרמות וללא כל סמכות על פי דין. בכך קיבלה המערערת כספים מן הקופה הקטנה במרמה תוך שימוש במסמך מזויף.

ד.כמו כן, בסמוך למרץ 2008 הזמינה המערערת לשימושה האישי שני חדרים בבית מלון בעלות כוללת של 1,798 ₪ באמצעות שוברי יתרת זכות בחשבונות הזמנות אחרות על שמם של לקוחות החברה, ללא ידיעתם, וללא אישור החברה ולמעשה השתמשה בכספים שאמורים היו להיזקף לטובת רווחי החברה, וזאת עשתה המערערת כדי לשלם בגין הזמנתה הנ"ל.

ה. בהכרעת הדין מיום 12/06/2014 ולאחר שמיעת ראיות, הרשיע בית משפט קמא את המערערת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום. כמו כן דחה בית משפט קמא את טענת המערערת לפיה יש לזכותה בטענה של הגנה מן הצדק.

ו. הרקע לטענתה של המערערת כי יש לזכותה מכוח הדוקטרינה של "הגנה מן הצדק" היה כתב תובענה שהגישה המערערת כנגד החברה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורין, דמי הבראה וכו'.