ע"פ 4519/11 קיריל שיחרזייב נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (השופטים מ' פינקלשטיין, מ' יפרח ול' ברודי) בתפ"ח 3319-01-09 מיום 4.11.2010, במסגרתו הורשע המערער פה אחד בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). בהתאם להרשעתו, נדון המערער, ביום 13.4.2011, למאסר עולם, לקנס ולפיצוי בסך 120,000 ש"ח, אשר חולק בין בנו הקטין של המנוח לבין אמו של המנוח. הערעור מופנה כנגד הרשעתו של המערער בעבירת הרצח וכנגד הקנס והפיצויים שנפסקו בעניינו במסגרת גזר הדין.

רקע והליכים

כתב האישום

2. כתב האישום מיום 7.1.2009 (להלן: כתב האישום) מתאר כיצד ביום 12.12.2008 בשעות הצהריים, עובר ליציאתו של המערער לעבודתו כמאבטח בבנק, הוא הגיע לדירתו של ידידו ו' (להלן: המנוח), והשניים קבעו להיפגש שם שוב בתום משמרת הלילה של המערער. ביום 13.12.2008 בסמוך לאחר חצות, עם תום המשמרת, שב המערער לדירתו של המנוח והביא עמו בקבוק יין, וכן אקדח שהחזיק ברשיון. בעת שהותם בסלון הדירה, במועד שאינו ידוע במדויק, ולאחר שהשניים שתו מבקבוק היין, פרץ בין המערער לבין המנוח עימות. בהמשך, נשכב המנוח על גבו על הספה בסלון, ובעודו שוכב, גמלה בליבו של המערער החלטה להביא למותו. המערער נטל את האקדח שהביא עמו, נעמד מאחורי המנוח, דרך את האקדח, וממרחק של פחות ממטר, כיוון אותו אל עבר ראשו של המנוח וירה לעברו כדור אחד. בעקבות ירי זה, המנוח החל לפרפר, ואז ניגש המערער אל מטבח הדירה ונטל כבל חשמל של מחבת חשמלית. המערער כרך את כבל החשמל סביב צווארו של המנוח. בשלב זה, כדי להבטיח את מותו של המנוח, המערער ניגש אל המטבח, נטל כפפות גומי, עטה אותן על כפות ידיו ונטל גרזן שהיה מונח בארון המטבח. המערער היכה באמצעות הגרזן בצווארו של המנוח במטרה לערוף את ראשו, אך משלא עלה הדבר בידיו, המערער ניגש ונטל, פעם אחר פעם, שתי סכינים מהמטבח וכרת באמצעותן את ראשו של המנוח. בהמשך לכך, המערער נטל שקית ניילון לאשפה והכניס לתוכה את ראשו הכרות של המנוח ואת הפריטים שבהם השתמש כאמור לעיל, ואת שקית זו השליך לתוך פח אשפה.

3. בתשובת המערער לכתב האישום, אישר המערער את העובדות המפורטות בכתב האישום וטען כי מעשה עריפת ראשו של המנוח והשלכתו לפח האשפה נבע מסערת רגשות ומרצון המערער להעלים את הקליע שנותר (על פי סברתו) בראשו של המנוח, פן יימצא הקליע וניתן יהא לקשר בין המערער לבין מעשה ההמתה.

בית המשפט המחוזי

4. ביום 4.11.2010 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער לאחר שמצא כי התקיימו כל רכיבי עבירת הרצח. בהתאם, בית המשפט גזר על המערער את עונש החובה הקבוע בחוק העונשין בעבירת הרצח של מאסר עולם וכן רכיבי קנס ופיצוי כאמור בפסקה 1 לעיל.

5. בית המשפט המחוזי מצא כי ההתרחשות העובדתית ביום האירוע ולאחריו היתה זו: בשעות הצהריים של יום 12.12.2008, המערער והמנוח נדברו להיפגש בביתו של המנוח בתום משמרתו של המערער. משסיים המערער את משמרתו בסביבות השעה 23:00, הוא נסע לביתו של המנוח, ובבואו הביא עמו מזון ובקבוק יין. המערער היה מצויד בתיק עמו הלך לעבודה (כמאבטח בבנק הפועלים) ועמו שב. בתוך תיק זה, היה מצוי אקדחו של המערער. המנוח והמערער אכלו מהמזון ושתו מהיין שהביא המערער. הם שוחחו בין השאר על דבר דרישותיו הכספיות של המנוח מאת המערער, והלה הודיע למנוח כי אין לו מקורות לגיוס הכספים. בשלב מסוים, ניסה המנוח לקחת את תיקו של המערער, אך הדבר לא עלה בידו. השניים החלו להיאבק זה בזה ובעקבות דחיפה שקיבל המנוח מהמערער השתטח המנוח על ספת הסלון ונראה כי הוא היה עומד להירדם. או אז, הוציא המערער את האקדח מתיקו, דרך אותו, נעמד מאחורי המנוח, כיוון את האקדח אל ראשו של המנוח וירה ירייה אחת. לאחר מכן, המערער חבש כפפות גומי על ידיו, נטל כבל חשמלי וחנק בעזרתו את המנוח. המערער, כך נקבע, לא הסתפק בכך ותוך שימוש בגרזן ובסכינים, ערף את ראשו של המנוח, והשליכו לשקית אשפה יחד עם הכלים שבהם השתמש והכפפות.