ע"פ 4498-14 גרידיש נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולחלופין על גזר דינו, שניתנו בת"פ 350151-10-11, על-ידי כב' השופט א' ביתן.

2. המערער הורשע, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, כמפורט להלן: הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); פציעה, לפי סעיף 334 לחוק העונשין; ונהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) ביחד עם סעיפים 64ב(א)(2) ו-64ב(א)(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה)).

3. בעקבות הרשעתו בדין נגזרו על המערער העונשים הבאים: 8 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו; 15 שנות פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, בניכוי 39 חודשי פסילה בהם היה נתון המערער בקשר לתאונה בתיק זה. נקבע, כי תקופת הפסילה תחל עם שחרורו של המערער מהמאסר; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור המערער, בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, עבירה של נהיגה בשכרות; כמו כן, חויב המערער בתשלום פיצויים בשיעור של 50,000 ₪ לכל אחת ממשפחות המנוחים.

           המערער אינו משלים עם הרשעתו בדין, ולחלופין הוא משיג על חומרת עונשו, ומכאן הערעור שלפנינו.

עובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער

4. מכתב האישום עולה, כי ביום 19.3.2011 בשעה 17:30 או בסמוך לכך, נהג המערער ברכב משא בלתי אחוד מסוג מיצובישי (להלן: רכב המיצובישי), בכביש 40 מכיוון דרום לצפון. באותה עת, נהג אילן לוי ז"ל (להלן: הנהג המנוח) ברכב מסוג מזדה (להלן: רכב המזדה), בכביש 40 מכיוון דרום לצפון, בכיוון הנסיעה של רכב המיצובישי ולפניו. בה בעת, נהג מוניר אבו שנדי (להלן: מוניר) במשאית מסוג איסוזו (להלן: המשאית), בכביש 40 בכיוון ההפוך, היינו מצפון לדרום. נטען בכתב האישום, כי המערער נהג ברכב המיצובישי כשהוא שיכור, כאשר בגופו היה ריכוז אלכוהול של 130 מ"ג ב-100 מ"ל דם, ובה בעת נתגלתה בגופו חומצת חשיש, שהינה "תוצר חילוף חומרים של החומר מסוג THS, שמהווה את החומר הפעיל בסם מסוכן מסוג קנביס (להלן: הסם המסוכן)". עוד מסופר בכתב האישום, כי תוך כדי נסיעה הגיע המערער עם רכבו לק"מ ה-151 בכביש 40, סמוך לאזור צומת משאבי שדה. לטענת המאשימה, התקרב המערער, בשלב זה, עם רכב המיצובישי אל רכב המזדה שנסע לפניו, "ואז סטה עם רכבו ימינה בתוך נתיב נסיעתו, כשתוך כדי כך הוא פגע עם הפינה הקדמית שמאלית של רכב המיצובישי בפינה האחורית ימנית של רכב המזדה". כתוצאה מכך, נדחף רכב המזדה שמאלה, כאשר חזיתו מופנית לשוליים השמאליים, וחסם את נתיב הנסיעה הנגדי לרוחב. עקב כך, המשאית אשר הגיעה ממול "פגעה עם חזיתה בדופן הימנית של רכב המזדה". לאחר מכן, סטתה המשאית ימינה והתהפכה בשטח שמעבר לשוליים הימניים בכיוון נסיעתה. לאחר ההתנגשות בין רכב המיצובישי לרכב המזדה, כמתואר לעיל, התהפך רכב המיצובישי על צדו הימני והחליק על פני הכביש עד לנקודת עצירתו הסופית. כתוצאה מהתאונה, שבה היו מעורבים כאמור 3 כלי רכב, מצאו את מותם הנהג המנוח ויהונתן אזולאי ז"ל (להלן: הנוסע), אשר נסע ברכב המזדה. כמו כן, נפצעו נהג המשאית ונוסע נוסף שהיה במשאית, והם אושפזו בבית החולים, למשך מספר ימים. לטענת המאשימה, המערער גרם לתאונה המתוארת לעיל "והביא למותם של המנוחים ולפציעתם של הנוסעים במשאית עקב נהיגתו הפזיזה".

           עוד נטען, כי המערער,

"נטל סיכון בלתי סביר לגרימת התוצאה הקטלנית בכך כי נהג ברכבו ביודעו כי הוא שיכור עקב צריכת האלכוהול והשימוש בסם המסוכן, וכן ביודעו, כי הוא מתקרב אל רכב המזדה שנסע לפניו יתר על המידה וסוטה ימינה שלא בבטחה ובאופן שיש בו הפרעה וסיכון, ותוך פגיעה ברכב המזדה, כשהוא יודע כי כתוצאה מכל אלו הוא צפוי לגרום לתאונה שבה יקופחו חיי אדם".