ע"פ 4364-15 עוקבי נ' מדינת ישראל
|
ע"פ בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים |
4364-15
8.11.2015 |
|
בפני השופטים: 1. ס' ג'ובראן 2. צ' זילברטל 3. מ' מזוז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: יוסף עוקבי עו"ד ישי שרון |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד דפנה שמול |
| פסק דין | |
השופט ס' ג'ובראן:
- לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ש' רנר) בת"פ 22646-04-14 מיום 10.5.2015, בגדרו הושת על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל; ו-6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירת אלימות.
כתב האישום והכרעת הדין
- ביום 9.4.2014 הוגש נגד המערער כתב אישום, המייחס לו עבירות של גרימת חבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן בהתאמה: חוק העונשין ו-עבירת חבלה בנסיבות מחמירות); והחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק העונשין.
בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, היה המערער בן זוגה של א' ח' (להלן: א'), ואילו המתלונן היה בן זוגה הקודם. בין המערער למתלונן שרר סכסוך אשר היה קשור ביחסיהם עם א'. על פי עובדות כתב האישום, ביום 2.4.2014, תיאמו המתלונן וא' מפגש בשעה 21:00, סמוך לתחנת הרכבת הקלה בעיר ירושלים (להלן: מקום המפגש). בשעה הנקובה, הגיעו למקום המפגש א', המערער ומכר של המערער בשם ששון ששון (להלן: ששון), והבחינו במתלונן מצדו השני של הכביש. המערער סימן למתלונן להתקרב אליהם, והמתלונן עשה כן. בשלב זה, החל המתלונן לשוחח עם ששון, בעוד המערער נעמד מאחורי א' וששון, שלף מכיסו חפץ חד ואז דקר את המתלונן בצדו הימני של גופו. כתוצאה ממעשה הדקירה, נגרם למתלונן קרע בכליה הימנית ונפגע העורק הכלייתי – נזק אשר סיכן את חייו – וכן נגרמה לו המטומה בגודל של כ-10 סנטימטרים.
- בתשובתו לכתב האישום, הודה המערער כי דקר את המתלונן, אך טען כי הדבר נעשה מתוך הגנה עצמית. המערער טען כי יום קודם לאירוע, הגיע המתלונן לביתו בדרישה כי יחדל מהקשר עם א', ואיים על חייו. באירוע עצמו, לפי גרסתו, החזיק המתלונן חפץ חד תוך שהוא מבצע תנועה מאיימת כלפיו, ועל כן הקדים ודקר אותו באולר שהיה מצוי בכיסו.
- ביום 9.3.2015, הכריע בית המשפט המחוזי את דינו של המערער והרשיע אותו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירת חבלה בנסיבות מחמירות. אמנם בית המשפט המחוזי קבע כי מחומר הראיות עולה שאכן התקיים מפגש בו איים המתלונן על המערער ביום שלפני האירוע, וכי במהלך האירוע עצמו החזיק המתלונן בידיו חפץ חד, אך נמצא כי לא התקיימו בעניינו של המערער התנאים לקיומה של הגנה עצמית, ממשית או מדומה. בפרט, בית המשפט המחוזי מצא כי לא התקיימו תנאי הנחיצות והמיידיות לקיומה של ההגנה, משום שהאיום התרחש במקום פתוח ממנו ניתן לסגת, ומשום שפעולת הדקירה לא נועדה להדוף איום קונקרטי כלשהו מצד המתלונן.
גזר הדין של בית המשפט המחוזי
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|