ע"פ 42079-10-14 סולמאני נ' מדינת ישראל

השופט יואל עדן:

1. זהו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' סגן הנשיא השופט איתי ברסלר–גונן) בת.פ. 14881-08-11.

הערעור ביחס להכרעת הדין הינו על עצם אי קבלת גרסת המערער, אי קבלת טענתו בדבר הגנה עצמית, ואי קבלת טענתו כי מדובר לכל היותר בתגרה, טענות אלו חלופיות הן.

ביחס לגזר הדין, הטענה הינה ביחס להימנעות מביטול ההרשעה, בניגוד להמלצת שירות המבחן, תוך טענה להסתמכות של המערער לאור חלוף פרק זמן ארוך בו נדחו דיונים לצורך הליך טיפולי.

המערער עותר לזכותו מכל אשם, או לכל היותר לקבוע כי מדובר בתגרה, ולחילופין להורות על ביטול ההרשעה.

2.על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 13.9.2010 בשעה 23:00, תקף המערער, יליד 16.4.1992, בצוותא חדא עם קטין, את המתלונן שהוא חייל, באגרופים ובעיטות בפניו ובגופו, וכתוצאה מכך איבד המתלונן את הכרתו, פונה לבית חולים ונגרמו לו חבלות חמורות בדמות שבר באף וחבלות בראשו וברגלו. למערער יוחסה בגין האמור עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 380 +382(א) לחוק העונשין.

המערער כפר במיוחס לו וטען כי המתלונן הוא זה שהיכה אותו והוא נאלץ להגן על עצמו, לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער, בהכרעת הדין מיום 20.5.2013, בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום המתוקן, ונדחו טענותיו להגנה עצמית ולחילופין לכך שמדובר בתגרה.

בגזר הדין מיום 14.9.2014 נדחתה עתירת המערער לביטול הרשעתו, לנוכח האלימות הקשה, הרקע לה, אירוע אלימות נוסף של המערער (לאחר אירוע זה) אשר נדון בתיק אחר בו בוטלה ההרשעה, והצורך להרתעת המערער והרבים, והעברת מסר המוקיע שימוש באלימות.

על המערער נגזר עונש הכולל 200 שעות של"צ, צו מבחן לשנה, שישה חודשי מאסר מותנה ופיצוי בסך 5,000 ₪ למתלונן.