ע"פ 39579-08-14 כהן נ' מדינת ישראל

1.המערער הורשע על סמך הודייתו לאחר שמיעת חלק מהראיות בשתי עבירות: נהיגה פוחזת של רכב ואיומים. מעבירה נוספת של החזקת ארבע סכינים למטרה לא כשרה זוכה המערער.

בגזר דין מנומק הטיל בית משפט קמא (כב' השופט ע' דרויאן) את העונשים הבאים על המערער: 8 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ ופיצוי לכל אחת מהמתלוננות בתיק זה בסך 1,000 ₪.

על גזר הדין ובמיוחד על רכיב המאסר בפועל הערעור בפנינו.

2.אלה העובדות הרלוונטיות בקצרה:

בתאריך 4.6.13 התקיים ערב לקהילה הלסבית בפאב בת"א. המערער נהג ברכבו במהירות באזור הפאב, עלה על המדרכה סמוך לכניסה אליו. נסיעתו אילצה את עוברי האורח לזוז. המערער חנה על המדרכה כשחזיתו מופנית כמעט באופן ישיר לפתח הפאב ומגיעה כמעט עד למדרגות הכניסה. אחת המבלות במקום פנתה אליו וביקשה כי יזיז את רכבו, בתגובה קרא הנאשם: "אני מביא את הנשק שלי מהרכב" וצירף מעשה למילים. המערער הלך לרכבו, חזר כשגרזן בידו, עם הגרזן היכה על עמוד ברחוב ואמר לתוך פלאפון סלולרי שהחזיק בידו, כאשר הוא מדבר כביכול עם אחר: "יצחק תביא איתך עוד שני אנשים, אנחנו הולכים לעשות פה פרוטקשן". ושמא לא הבינו הנוכחות במקום את המסר אמר להם המערער בהמשך, שהוא בא לעשות שמח ומביא אנשים שיעשו פה מהפכה.

בהמשך הגיעו למקום שוטרים. המערער נעצר על-ידי שוטר, או אז איים המערער גם על השוטר במילים בוטות ביותר, המערער הודיע לשוטר כי הוא אוהב לרצוח ולהרוג ערבים, ערבים מסריחים ועוד אמרי "שפר", כדוגמת המילים שצוטטו.

כל אחת מן האמירות, קרי: לקהל הנוכחות במקום, ולצידה האמירה לשוטרים - מהווה איום בפני עצמו, שעל-כן הורשע המערער כאמור בשתי עבירות איומים. אנו מדגישים שוב כי האיומים כלפי הנוכחות נאמרו כשהמערער מחזיק בידו גרזן ומכה בו בעמוד שמצוי במקום.

3.רק לאחר שמיעת חלק מהראיות הודה המערער, ולאחר הודייתו הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן. המלצתו של שירות המבחן, בסופו של יום, היתה להטיל על המערער עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות. יחד עם זאת, עיון בתסקיר משקף תמונה לא ברורה ביחס לעמדותיו של המערער. שירות המבחן התרשם כי: "הוא מתקשה לבחון את חלקו באירוע העבירה, מבטא תחושת קורבנות, רואה עצמו כמי שפעל מתוך חוסר ברירה וצורך להגן על עצמו". למותר לציין כי עמדות אלה אינן עולות בקנה אחד, וזאת בלשון המעטה, עם נסיבות ביצוע העבירות בהן הודה המערער.

כאמור, בית משפט קמא לא קיבל את המלצת שירות המבחן והטיל 8 חודשי מאסר בפועל ועל כך מערער הסנגור.

4.על אלה שם הסנגור את הדגש:

המערער הגיע למקום באקראי. לשיטתו, כל שהיה ברצונו הוא לקנות פריט מזון או שתיה כלשהי בפיצוציה הנמצאת בסמוך למקום הפאב והוא נקלע, שלא בטובתו, לאותה סיטואציה. המערער עצמו נראה "מסכן" (כך עולה מהתבוננות בדיסק שהנציח את האירועים במקום), האיומים של המערער לא היו ריאליים, המשטרה כלל לא בדקה אם בצדו השני של הקו מצוי אדם בשם יצחק או אדם אחר שאליו כביכול השמיע המערער את הקריאה לבוא למקום על-מנת לעשות "פרוטקשן". המערער נפגע מאוד כלכלית. כאשר ארע האירוע נשוא כתב האישום היה המערער בעיצומו של פרויקט בניה כלשהו, הפרויקט נלקח ממנו והוא חויב להחזיר כספים. המערער מצוי כבר כשנתיים בתנאים של מעין מעצר בית וגם לכך יש משקל.

באשר להרשעותיו הקודמות של המערער, אלה ישנות ביותר ואינן מצביעות על מסוכנות או על אורח חיים אלים.

עוד מדגיש הסנגור, ולכך ייחס משקל מכריע, כי אף אחת מהנוכחות או מהנוכחים במקום לא אוים ספציפית. מדובר באיום כללי שהושמע כלפי ציבור ולא כלפי אדם מסוים ובכך יש כדי לגמד את משמעותו.

5.שקלנו את טיעוני הסנגור ולא מצאנו לנכון להתערב בענישה. חרף הניסיון לשוות לאירועים אופי תמים יחסית, דהיינו המערער נקלע שלא בטובתו לסיטואציה ונסחף להתנהגות לא ראויה, אנו סבורים כי מדובר באירוע חמור וקשה שלמערער חלק מאסיבי ודומיננטי בו. לא היתה כל סיבה שהמערער יחנה על המדרכה באופן שתואר לעיל, כאשר חלקה הקדמי של המכונית מגיע עד כמעט למדרגות הפאב. בוודאי לא היה מקום לעשות זאת כאשר המקום מלא באנשים והמערער בעליל מהווה מטרד אם לא למעלה מכך. הדעת נותנת כי לו בכך הסתיימו הדברים לא היינו מוצאים עצמנו היום כאשר למערער 8 חודשי מאסר בפועל, אלא שזוהי רק תחילתו של האירוע.