ע"פ 3913/16 - ב' יניב זינו נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה להקדמת הדיון בערעורו של המבקש, יניב זינו (להלן: המבקש) – וזאת באמצעות הפרדת הדיון בערעור מן הדיון ב-6 ערעורים נוספים, שהוגשו אף הם על הכרעת הדין שעניינה בפעילותו של ארגון פשיעה בעיר אילת (להלן: ארגון הפשיעה). לחלופין מבוקש לעיין מחדש בתנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונשו של המבקש עד לדיון בערעור, ולהורות על ביטולו של מעצר הבית הלילי שבו הוא נדרש לשהות באופן קבוע.

הרקע לבקשה

2. כתב האישום שהוגש נגד המבקש ו-7 אחרים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מגולל פרשה שעניינה פעילותו של ארגון הפשיעה בשנים 2012-2008. כתב האישום כלל 15 אישומים חמורים – ובהם ניסיונות לרצח, עבירות אלימות חמורות, סחיטה בכוח ובאיומים, החזקת מועדוני הימורים, עבירות מס והלבנת הון – והכל במסגרת ארגון הפשיעה כאמור. המבקש, יליד שנת 1974, הואשם באישום אחד בלבד מתוך כתב האישום, שעניינו סחיטת בעלי עסק לממכר כריכים.

ביום 2.9.2015 הורשע המבקש, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים, לפי סעיפים 499(א)(1) ו-428 סיפא, בהתאמה, לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ובצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, שלפיו ביצוע עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה מהווה נסיבה מחמירה. בגזר הדין מיום 4.4.2016 הושת על המבקש מאסר בפועל למשך שנתיים, וכן הפעלה במצטבר של עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים (שנגזר בהליך קודם בבית משפט השלום באילת, ת"פ 1712/09) – כך שסך הכל ירצה המבקש 27 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו. כן הושת על המבקש מאסר על תנאי למשך 12 חודשים מיום שחרורו מהכלא, לבל יבצע עבירה מהעבירות שבהן הורשע; הפעלת התחייבות בסך 10,000 ש"ח (שנגזרה ב-ת"פ 1712/09); ופיצוי נפגע העבירה, בסך של 30,000 ש"ח.

          יצוין כי בית המשפט המחוזי הדגיש בגזר הדין את חלקו הדומיננטי של המבקש במכלול תכנית הסחיטה, את מעמדו הבכיר בארגון ואת קרבתו לראש הארגון. בנוסף הושם דגש בגזר הדין על היותו של המבקש עובד ציבור בעיריית אילת, שאף ניצל את מעמדו בעירייה כדי לקדם את עסקי הארגון, ועל כך שפעילותו של המבקש בארגון פשיעה במקביל לעבודה בעירייה "פוגעת באמון הציבור במערכת הציבורית ולמעשה אף פוגעת ביסודותיו של שלטון החוק ומערערת אותן". לעניין נסיבותיו האישיות של המבקש, נלקחו בחשבון מחד גיסא העובדה שיש לו עבר פלילי, לאחר שהורשע בשנת 2010 בתקיפה בנסיבות מחמירות ובאיומים, וכן היותו עובד ציבור כאמור; ומאידך גיסא היותו אב לשלושה ילדים קטנים, וכן נמצא שיש להקל בעונשו לנוכח אי-הגשת כתב אישום נגד מי "שהזמינה" מהמבקש את מעשה הסחיטה.

3. בתקופת הדיון בבית המשפט המחוזי, תחילה היה המבקש נתון במעצר מאחורי סורג ובריח (בימים 10.1.2013-30.10.2012), ולאחר מכן היה עצור למשך תשעה חודשים במעצר בפיקוח אלקטרוני בבית חמיו בעיר חיפה. בהמשך הוא שוחרר למעצר בית מלא בביתו שבאילת, למשך שלושה חודשים; ותנאים אלה הוקלו אף הם בהדרגה, עד שנקבע כי ישהה במעצר בית בשעות הלילה בלבד.

על הכרעת הדין וגזרי הדין בפרשת ארגון הפשיעה הוגשו שבעה ערעורים שונים (ע"פ3806/16, 3943/16, 3946/16, ,4041/16 4073/16, 4074/16), לרבות ערעורו של המבקש שהוגש ביום 16.5.2016. בד בבד עם הערעור עתר המבקש לעיכוב ביצוע של עונש המאסר בפועל. בדיון שנערך לפניי ביום 23.5.2016 הגיעו המערער והמשיבה להסכמה, שלפיה עונש המאסר של המבקש יעוכב עד להכרעה בערעור – וזאת בכפוף לתנאי שחרור בערובה שנקבעו זה מכבר על ידי בית המשפט המחוזי. על פי תנאים אלה, המבקש שוהה במעצר בית לילי בביתו שבעיר אילת, בין השעות 00:30 בלילה ועד 07:00 בבוקר.

הבקשה להקדמת הדיון

4. המבקש טוען לקיומן של שלוש עילות מצטברות להפרדת הדיון בעניינו מן הדיון בערעורים שהגישו הנאשמים האחרים בפרשת ארגון הפשע, ולכל הפחות לביטול מעצר הבית הלילי שבו הוא נתון. העילה הראשונה נעוצה בשינוי הנסיבות מאז הגשת הערעור ביום 16.5.2016 ועד היום. לדברי המבקש, בחלוף תשעה חודשים עדיין לא הוגשו נימוקי הערעור מאת אחד מהנאשמים המרכזיים בכתב האישום, הנאשם 1, וזאת משטרם הוסדר ייצוגו על ידי הסנגוריה הציבורית. נכון למועד זה, נדחה המועד להגשת נימוקי ערעורו של נאשם 1 עד ליום 18.4.2017.