ע"פ 38728-12-14 בן חיים נ' מדינת ישראל

עיקרי העובדות פורטו בפסק הדין החלקי שניתן על ידינו ביום 12.2.15.

בפנינו ערעור הנאשם על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (השופטת ר' סגל מוהר) שניתן בת"פ 51140-05-12. המערער הורשע על ידי בימ"ש קמא במספר עבירות איומים ובעבירה של התנגדות למעצר. המערער זוכה מעבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו. במסגרת גזר הדין הושתו על המערער מאסר בפועל בן 6 חודשים והופעל מאסר מותנה בן 8 חודשים, באופן שחציו במצטבר וחציו בחופף, כך שבסה"כ נגזרו על המערער 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו. כן הושת על המערער מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים על עבירת איומים או עבירת אלימות ומאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים על עבירת התנגדות למעצר. בנוסף הושת על המערער קנס בסך 1,500 ₪ לתשלום עד ליום 1.2.15.

בפסק הדין החלקי שניתן, כאמור ביום 12.2.15, דחינו את ערעורו של המערער על הרשעתו בדין.

בכל הנוגע לרכיב הערעור המתייחס לגזר הדין, קבענו כי בנסיבות העניין ראוי לבחון, בסיועו של שירות המבחן, את האפשרות לעשות שימוש באמצעים טיפוליים כדי לסייע בידי המערער להשתקם, תוך העמדתו בפיקוח מתאים של שירות המבחן. כל זאת באופן שיאפשר לבית המשפט לחזור ולגזור את דינו, ככל שהמערער יחזור ויבצע עבירות ו/או לא ישתף פעולה בהליך טיפולי (ראו לעניין זה עמודים 19-22 בפסק הדין החלקי, המהווה חלק בלתי נפרד גם מפסק הדין המשלים). לשם כך הורינו על הפנייתו של המערער לשירות המבחן, כדי שיוגש תסקיר בעניינו.

לבית המשפט הוגש תסקיר של שירות המבחן. לא נפרט את כל תוכנו של התסקיר מחמת צנעת הפרט. יצוין כי בסיכומו של התסקיר מצא שירות המבחן כי לאור קיומה של תכנית טיפולית ושיקומית המתאימה למערער, רואה שירות המבחן לנכון להעדיף אפיק שיקומי על פני ענישה הכוללת מאסר בפועל. בנסיבות אלו המליץ שירות המבחן כי גזר דינו של המערער ישונה, באופן שעונש המאסר המותנה כנגדו יוארך ולא ייגזר עליו עונש של מאסר נוסף. בנוסף המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם בפיקוח לתקופה של 18 חודשים וכן לחייבו בתשלום קנס משמעותי, וזאת בשים לב לחומרת מעשיו.

ביום 30.4.15 השלימו הצדדים את הטיעון בפנינו בהתייחס לתסקיר. ב"כ המערער מבקש כי בית המשפט אכן יאשר את הכיוון עליו הצביע בפסק הדין החלקי וישתמש בהליך השיפוטי כדי לסייע למערער להשתלב בהליך טיפולי ושיקומי. לשם כך עותר המערער לאמץ את המלצות שירות המבחן. המערער חוזר על טיעוניו, כפי שהובאו בפנינו בשלב המוקדם של הדיון בתיק זה, ומציין כי בנסיבות המקרה, בשים לב לשינוי שעשה המערער באורחות חייו ובשים לב לנסיבות כפי שנקבעו גם על ידי בית משפט זה, יש מקום להעדיף את שיקומו של המערער על פני שימוש באמצעי הענישה המקובלים.

ב"כ המשיבה/מאשימה מבקשת שלא לקבל את המלצות שירות המבחן, אשר בפועל מבטלות עונש של 10 חודשי מאסר בפועל. המאשימה סבורה כי בשים לב לעברו הפלילי של המערער, אשר הורשע בעבר בעבירת הריגה ונדון ל-42 חודשי מאסר, ובשים לב לחומרת העבירה שבביצועה הורשע, אין זה המקרה בו ניתן לומר כי גזר דינו של בית משפט קמא חורג בצורה קיצונית מהענישה הראויה, ובנסיבות אלו אין עילה להתערב בו.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים, סבורים אנו כי זה המקרה המתאים להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא.

אמנם העונש שגזר בית משפט קמא על המערער הוא לכאורה עונש שאינו חמור ביחס לחומרת העבירה שבביצועה הורשע. כפי שהבהרנו, מדובר בהשמעת איומים כלפי שוטרים והתנגדות אלימה למעצר. הדגשנו כבר בפסק הדין החלקי מיום 12.2.15 כי למקרים של איום ופגיעה בשוטרים, האמונים על שמירת הסדר הציבורי והדאגה לביטחון הציבור, על בית המשפט להטיל עונשים מרתיעים.