ע"פ 35160-06-16 שור נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים פליליים
35160-06-16
7.2.2017
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
המערער:
בנימין שור
המשיבה:
מדינת ישראל – עיריית ירושלים
עו"ד מירית דניאל
פסק דין


לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת מ' אב-גנים ויינשטיין) מיום 8.05.2016 בת"פ 618/15, 3388/15, 3389/15, לפיו הורשע המערער בעבירה לפי הוראות סעיף 5 (א) לחוק העזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א- 1960 (להלן: "חוק העזר") ותקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה"). בית המשפט קמא דן את המערער לתשלום קנס בסך 1,500 ₪, או 8 ימי מאסר תמורתו.
 

  1.  

    העובדות הצריכות לעניין

  2. למערער נרשמו שלוש הודעות קנס לאחר שהעמיד את רכבו – הנושא תג נכה- בסמוך לרחוב תורה מציון 10, ירושלים, מקום שהחניה בו נאסרה והאיסור סומן בתמרור.

     

  3. המערער ביקש להישפט על הודעות הקנס שנרשמו לו, ועניינו נדון בבית משפט לעניינים מקומיים בירושלים.

     

  4. בית משפט קמא נדרש להשגותיו של המערער בשלוש נקודות מרכזיות: חוק העזר לירושלים המפורט כסעיף האישום, לא אושר על ידי ועדה מוועדות הכנסת ומכאן שאינו תקף; המדובר ברכב בעל תג נכה שחנה בהתאם לסעיף 2 לחוק חניה לנכים- תשנ"ד- 1993 (להלן: "חוק חניה לנכים"), ולא גרם להפרעה ממשית לתנועה; העירייה לא מסרה לידיו צילום של עבירות החניה, בניגוד לסעיף 3א לחוק חניה לנכים.

     

  5. בית משפט קמא קבע כי בהתאם לסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 "בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". בכתב האישום שהוגש כנגד המערער נרשם כי המערער הפר את הוראת סעיף 5(א) לחוק העזר לירושלים ותקנה 22(א) לתקנות התעבורה. הביטוי העונשי לאמור קבוע בסעיף 254 לפקודת העיריות.

     

  6. עוד קבע בית משפט קמא, כי לפי החוק, ניתן לעשות שימוש בתג החניה לשימושו של הנכה בלבד או נוסע ברכב בו נוהג המלווה, וזאת על מנת לאפשר נגישות מלאה לציבור הנכים לכל מקום אשר הם חפצים להגיע אליו ברכבם. החוק לא נועד לנהג ברכב הנושא תג נכה, שאינו נכה ואינו מלווה נכה, לעשות שימוש בתג לשימושיו הוא. במקרה דנן, אין מחלוקת כי תג הנכה ניתן עבור בנו של המערער. בית משפט קמא קבע כי הדו"חות ניתנו לרכב עת חנה סמוך לרחוב תורה מציון 10, כתובת משרדו של המערער. הדו"חות ניתנו בשעות שבנו של המערער לא היה עמו. בית המשפט קמא לא מצא ממש בטענת המערער לפיה שאלת זהות הנהג שחנה אינה מצויה בסמכות פקח, כי אם בסמכות שוטר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>