ע"פ 34508-01-16 בן מיור נ' מדינת ישראל

המערער הגיש בקשה לפסילת שופט.

נימוקי הבקשה :

1.שיבוצי להרכב המותב שדן בעניינו של המערער בדיון שנערך ביום 29/3/16, במקום שופט אחר שיצא לחופשת שבתון, לא היה ידוע למבקש מראש.

2.בפני מתנהל הליך פש"ר – לבקשת חייב, במסגרתו ניתן צו כינוס נגד החייב.

3.ב"כ המבקש בתיק הפש"ר – עו"ד פרחי, שייצג את החייב בהליך הפש"ר ביקש להשתחרר מייצוג תוך שהוא מעלה טענות נגד מרשו – המבקש. בהסתמך על הצהרת עו"ד פרחי שהצהיר כי המבקש מודע לבקשתו לשחרור מייצוג, התקבלה בקשת עו"ד פרחי לשחרור מייצוג. מאוחר יותר בוטל צו הכינוס שניתן למבקש. מיד כשידע על כך המבקש, הוא הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בה העלה טענות נגד עו"ד פרחי ונגד ההצהרה שהצהיר. בקשתו של המבקש הועברה לתגובתו של עו"ד פרחי. בתגובה העלה עו"ד פרחי סיפור דמיוני, בלתי מציאותי המשחיר את פניו של המבקש, תוך הטחת עלילות שווא במבקש.

4. קיים חשש שהדברים שהטיח עו"ד פרחי במבקש "חילחלו איפה שחילחלו". אמנם המבקש הגיב לטענות עו"ד פרחי והפריך אותן אחת לאחת, אך החשש האובייקטיבי של המבקש, שמא טענות עו"ד פרחי חילחלו נותר בעינו. טרם ניתנה החלטה בבקשת המבקש לביטול פסק הדין שביטל את הליך הפש"ר.

5.המבקש מציין כי אין לו ספק שהשופטים היושבים בדין אובייקטיביים ומקצועיים המסוגלים להתעלם מ"נתונים ועובדות", שהובאו בפניהם בגדרם של הליכים אחרים, אך לאור סמיכות הזמנים והדברים הקשים שהוטחו במערער על ידי בא כוחו, שאינם אלא עלילה, נותר אותו חשש אובייקטיבי שמא ההאשמות שיוחסו למבקש על ידי עו"ד פרחי חילחלו עמוק, ולעולם לא ניתן לדעת האם ביושבו לכתוב את פסק הדין בערעור, השופט הושפע במידה זו או אחרת בקביעותיו האישיות כלפי המערער. על מנת למנוע ספק ספיקא שפסיקתו הושפעה מעמדה כלשהי כלפי בעל הדין ולמען מראה פני הצדק, וכדי שהצדק ייראה וייעשה, על השופט לפסול את עצמו.

לאחר שבחנתי את נימוקי הבקשה, לא מצאתי בה כל ממש ואני מחליט לדחותה.

ראשית דבר, המערער נתן את הסכמתו המפורשת להחלפת המותב כבר בתחילת הדיון שהתקיים ביום 29/3/16, שורה 12 : "אין לי התנגדות להחלפת המותב".

יצוין כי בדיון זה, רק אני החלפתי את השופט דבור ששהה בחופשת שבתון. שני חברי המותב האחרים ישבו גם בדיון הראשון שהתקיים ביום 23/2/16.

כידוע, טענת פסלות יש להעלות מיד בתחילת הדיון, בהתאם לסעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982, הקובע : "לאחר התחלת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני, לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984".

העילה הלכאורית לפסלות, היתה ידועה למערער עוד הרבה קודם לדיון ולא רק שהוא לא התנגד, אלא הסכים להחלפת המותב, כאמור.

בתום הדיון הענייני שנערך, הודע לצדדים שפסק הדין יינתן ביום 21/4/16. הבקשה לפסילה הוגשה ביום 7/4/16 – 8 ימים לאחר הדיון וגם זאת בניגוד להוראות סעיף 146(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע שאם לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בס"ק (א) רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן, ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו טענת הפסלות.