- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ע"פ 3428/15 גלעד מאור נ' מדינת ישראל
|
ע"פ בית המשפט העליון ירושלים כבית משפט לערעורים פליליים |
3428-15
14.6.2016 |
|
בפני השופטים: 1. ס' ג'ובראן 2. ד' ברק-ארז 3. מ' מזוז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: גלעד מאור עו"ד ויסאם עראף |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד אושרה פטל-רוזנברג |
| פסק דין | |
השופט מ' מזוז:
- לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים א' אליקים, ר' פוקס ו-ד' פיש) מיום 31.3.2015 בתפ"ח 56990-05-14, בגדרו הושתו על המערער שבע שנות מאסר בפועל, וכן שנת מאסר נוספת, במצטבר, כתוצאה מהפעלת מאסר על תנאי מתיק קודם, וכן עונשים מותנים ופיצויים לטובת קורבן העבירה, וזאת לאחר שביום 2.11.2014 הורשע בעבירות מין בקטין שגילו צעיר מ- 14 (מעשי סדום, מעשים מגונים ומעשה מגונה בפומבי) וכן בהפרת צו פיקוח, כפי שיפורט להלן.
- ביום 2.11.2014 הוגש נגד המערער, יליד 1978, כתב אישום מתוקן ובו שני אישומים. על פי המתואר באישום הראשון, בחודש אפריל 2014 המערער יצר קשר דרך אתר היכרויות באינטרנט עם י', קטין יליד דצמבר 2000 (להלן: הקטין), ביודעו כי הוא קטין אם כי לא ידע את גילו המדויק. המערער שוחח עם הקטין דרך אתר ההיכרויות וכן דרך אפליקציה סלולארית שיחות בעלות גוון מיני, לרבות שליחת תמונות של איברי מין גבריים זה לזה. כשבוע לאחר שהחל הקשר הווירטואלי ותוך שהוא מתמשך, החלו המערער והקטין במפגשים פיזיים.
בפגישתם הראשונה נודע למערער גילו המדויק של הקטין, ולאחר מכן הם נפגשו שלוש פעמים נוספות. במפגשים הללו נגע המערער בגופו של הקטין; הם התחבקו, התנשקו ונגעו באיברי המין אחד של השני. באחת הפגישות, המערער נתן למתלונן בובה שקנה לו ולאחר מכן ביצע בו מעשים מגונים שכללו נשיקות וחיבוקים. בהמשך הוא הפשיל את מכנסיו והקטין ביצע בו מין אוראלי. לאחר מכן המערער חיכך את איבר מינו בפי הטבעת של הקטין באופן שגרם לו אי נוחות. בפגישה נוספת, שהתקיימה בדירתו של המערער, האחרון נעל את הדלת והגיף את הווילון בחלון על מנת שלא ייראו, ולאחר מכן המערער והקטין התפשטו, המערער נישק אותו על פיו, ולאחר מכן נשכב המערער על המיטה והקטין ביצע בו מין אוראלי. בהמשך, חיכך המערער את איבר מינו בפי הטבעת של הקטין.
על פי המתואר באישום השני, המערער הפר צו פיקוח, לפי סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הגנה על הציבור) שהטיל עליו בית המשפט המחוזי בחיפה. אחד מתנאיו של הצו היה שהמערער לא יתחבר עם קטינים; תנאי שאותו הפר המערער במעשים מושא האישום הראשון, בכך שהתחבר לקטין וניהל איתו קשר מיני, אף שידע את גילו. נוסף על כך, מצוין בכתב האישום כי המערער הפר את הצו בכך שהתחבר דרך אתר ההיכרויות ל-נ', קטין יליד 1999, אשר גם לו שלח תמונות איברי מין חשופים ואף עימו קיים יחסי מין בביתו, ביודעו כי הוא קטין.
- המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון וביום 2.11.14 הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בשתי עבירות של מעשה סדום (לפי סעיף 347(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), בנסיבות סעיף 345(א)(3) וסעיף 350 לחוק), ריבוי עבירות של מעשים מגונים (לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק), מעשה מגונה בפומבי (לפי סעיף 349(ב) לחוק) וריבוי עבירות של הפרת צו פיקוח (לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור).
- הסדר הטיעון בין המערער למשיבה לא כלל הסכמה לעניין העונש, וביום 31.3.2015, לאחר שנשמעו טענות שני הצדדים, נגזר דינו של המערער.
בית המשפט קבע כי העבירות מושא שני האישומים בוצעו כחלק מאירוע אחד ובהתאם לכך קבע מתחם עונש הולם אחד לאירוע הכולל. בית המשפט עמד על הערכים החברתיים שנפגעו במקרה זה (כבוד האדם והחובה לשמור על קטינים מפני פגיעה בנפשם ובגופם), ומנה את הנסיבות לחומרה הקשורות בביצוע העבירות, ובין היתר, כי "העבירות דרשו תכנון לא מבוטל של חיפוש אחר קטינים באינטרנט, יצירת הקשרים עמם, ותיאום מפגשים עמם", וכי "לאור עברו של הנאשם בתחום עבירות המין ונסיונותיו להסתיר את ביצוע העבירות באישום הנוכחי מעיני הציבור, כמפורט בכתב האישום, אין ספק שידע הוא את הפסול במעשיו". כן עמד בית המשפט על כך שמדובר בריבוי עבירות שנמשכו על פני תקופה של מספר שבועות, וכי על פי תסקיר נפגע העבירה נראה שהן גרמו למתלונן נזק משמעותי במישור הנפשי.
אשר למדיניות הענישה הנהוגה בכגון דא, ציין בית המשפט כי לא מצא דמיון רב בין המקרה מושא ענייננו לבין המקרה שנדון בע"פ 5500/10פלוני נ' מדינת ישראל (3.8.2011), אליו הפנה בא כוח המערער, וכי ביחס למקרים כגון אלו קבע בית המשפט העליון לא אחת את הצורך להעביר מסר ברור וחד-משמעי כי "הנוטלים לעצמם חירות לפגוע בקטינים צפויים לעונשים כבדים ומשמעותיים", כפי שמשתקף בפסק-הדין אליו הפנתה המאשימה (ע"פ 6357/11 ברברמן נ' מדינת ישראל (23.6.2013) (להלן: עניין ברברמן). נוכח הערכים המוגנים בעבירות אלה, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בענייננו, ומדיניות הענישה הנהוגה, ובהתחשב בהוראת סעיף 355 לחוק בדבר עונש מזערי, קבע בית משפט קמא כי מתחם העונש ההולם בענייננו הוא של 5 עד 11 שנות מאסר.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
