ע"פ 3183/16 שלמה עפרי נ' מדינת ישראל
:
| גרסת הדפסה
|
ע"פ בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים פליליים |
3183-16
8.3.2017 |
|
בפני השופטים: 1. ס' ג'ובראן 2. נ' הנדל 3. נ' סולברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער: שלמה עופרי עו"ד ארז בר-צבי |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד סיגל בלום |
| פסק דין | |
השופט ס' ג'ובראן:
- לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' יועד הכהן) בת"פ 26714-10-14, מיום 1.3.2016, במסגרתו הושת על המערער עונש של 8 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים שלא יעבור עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני או של היזק בזדון; ופיצוי לאחד המתלוננים בסך של 1,000 ש"ח.
רקע והליכים
- המערער הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, לפי סעיפים 380 ו-382(א) בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ועבירת היזק בזדון, לפי סעיף 452 לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.10.2014 עבדו המתלוננים בסימון חניות באזור התעשייה ברחוב יהודה המכבי בירושלים. באותה עת הגיעו למקום ברכבם המערער ואחיו, אליעזר עופרי (להלן: הנאשם 1). השניים קיללו את המתלוננים ואמרו להם שלא יעבדו במקום מכיוון שהם ערבים. בהמשך יצאו המערער והנאשם 1 מרכבם, האחרון נטל את המקל שעמו עבד אחד המתלוננים ושבר אותו. בתגובה ברחו המתלוננים מהמקום. לאחר מספר דקות שבו המתלוננים לחניה. המערער והנאשם 1 עזבו את המקום וקראו לאחיהם, דוד עופרי (להלן: הנאשם 3), לרדת מביתו כדי שיסייע להם "לריב עם ערבי". לאחר שירד האחרון מביתו שבו השלושה לחניה, כאשר הנאשם 1 מצויד באלה מברזל והנאשם 3 באקדח גז. האחרון כיוון את האקדח לעבר המתלוננים ובתגובה אלה נסו לכיוונים שונים. המערער נטל את דלי הצבע עמו עבדו המתלוננים ושפך אותו. בהמשך רדפו המערער והנאשמים 1 ו-3 אחרי אחד המתלוננים, אשר ניסה לתפוס מחסה בתא שירותים שבתוך חנות מכולת. השלושה נכנסו בעקבותיו לחנות, עקרו את דלת השירותים והלמו במתלונן באמצעות אלת ברזל ויעה. כתוצאה מכך נגרמו לאחרון נפיחות וכאבים ביד שמאל, שריטה ליד עינו וכאבים בפניו. בהתפרצותם לחנות הפילו השלושה סחורה ממדפי החנות, ובתום המתואר אמרו לבעל החנות כי "הערבי ישלם על הנזק שנגרם".
גזר דינו של בית המשפט המחוזי
- בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות, על הנסיבות הקשורות בביצוען ועל מדיניות הענישה הנהוגה. אשר לערכים המוגנים שנפגעו, ציין בית המשפט המחוזי את שלמות הגוף ואת הפגיעה בכבוד האדם הנובעת מהרקע הגזעני לעבירות. אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ציין בית המשפט המחוזי כי אלה אמנם נעדרו תכנון מראש, ואולם היה באפשרות המערער לעצור את מעשיו תוך כדי השתלשלות האירועים. נקבע כי חלקו היחסי של המערער בביצוע העבירות היה מרכזי וכי הנזק שהוא גרם, הן כלפי המתלונן והן כלפי החנות, היה משמעותי ושיקף אכזריות ואלימות שאין להן הצדקה. אשר למדיניות הענישה הנהוגה, בית המשפט המחוזי עמד על כך שעבירות מן הסוג שבהן הורשע המערער מחייבות, ככלל, הטלת מאסר בפועל, וזאת הן כביטוי לסלידה מן המעשים והן כדי לשמש אמצעי הרתעה. על יסוד האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם עומד על 24-8 חודשי מאסר בפועל, ועקב כך נמנע מהתערבות בטווח הענישה שהוסכם על ידי הצדדים, אשר הוגבל ל-15 חודשי מאסר בפועל.
- לאחר מכן, קבע בית המשפט המחוזי את העונש המתאים למערער בתוך מתחם הענישה. כשיקולים לקולה, התייחס בית המשפט המחוזי לפגיעה הצפויה במערער ובמשפחתו אילו יוטל עליו עונש מאסר בפועל, אך ציין כי אין המדובר בפגיעה חריגה; לנטילת האחריות מצדו של המערער ולאמפתיה שהביע כלפי הקורבנות; להיעדר עבר פלילי של המערער, חרף תקופת המאסר שאותה ריצה המערער במהלך שירותו הצבאי, לה לא ייחס בית המשפט המחוזי משמעות; לנסיבות חייו הקשות; ולחיסכון הזמן השיפוטי והתביעתי כתוצאה מהודאתו, לו העניק בית המשפט המחוזי משקל משמעותי. בית המשפט המחוזי קבע מחד כי לא מתקיימים סיכויי שיקום המצדיקים חריגה לקולה ממתחם העונש, ומאידך כי לא מתקיימים שיקולים של הגנה על שלום הציבור המצדיקים חריגה לחומרה. כמו כן, לא מצא בית המשפט המחוזי לנכון לקבל את המלצת שירות המבחן לגבי סוג העונש. על יסוד האמור, נקבע עונשו של המערער כפי שפורט בפסקה 1 לעיל. מכאן הערעור שלפנינו.
טענות הצדדים בערעור
- בערעורו טוען המערער כי בית המשפט המחוזי החמיר בקביעת עונשו בתוך מתחם הענישה ההולם ומבקש מבית משפט זה להקל בעונשו. ראשית, סבור המערער כי בית המשפט המחוזי לא העניק משקל ראוי לנסיבות החיצוניות לביצוע העבירה, בהן היותו אדם נורמטיבי נטול עבר פלילי, אשר לא ביצע עבירות נוספות מאז האירועים מושא ערעור זה; הודאתו והאחריות שנטל למעשיו; תפקידו המשפחתי כאב לארבעה ילדים וכמפרנס היחיד למשפחתו, והנזק הצפוי להיגרם למשפחתו אם ישלח למאסר; ונסיבות חייו הקשות. שנית, גורס המערער כי היה על בית המשפט המחוזי להיעתר להמלצת שירות המבחן ולהטיל עליו עבודות שירות חלף עונש המאסר בפועל. לבסוף, טוען המערער לנסיבות מקלות בביצוע העבירה, בהן השפעתו של אחיו, הנאשם 1, והיעדר תכנון מראש לעבירה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|