ע"פ 29725-04-15

לפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 10.7.14 וגזר הדין מיום 3.3.15 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פולוק) בת"פ 7195/08. בית משפט קמא הרשיע את המערער בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), בהשמדת ראייה, עבירה לפי סעיף 242 לחוק, בשיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק, ובהדחה בחקירה, עבירה לפי סעיף 245 לחוק.

על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית שירת המערער במשטרת ישראל כשוטר מג"ב בתפקיד מפקד צוות ביס"מ, מחוז ש"י (להלן: "הצוות"). ביום 31.3.06 בשעות אחר הצהריים נערכה הפגנה בלתי חוקית כנגד בניית גדר ההפרדה סמוך לכפר בילעין ובמקום נכחו כוחות צה"ל ומשטרה (להלן: "כוחות הביטחון"), בהם גם המערער, במטרה לפזר את ההפגנה ולשמור על הסדר הציבורי במקום.

במהלך ההפגנה התקרב אחד המפגינים, ברק מאירי (להלן: "מאירי"), אל הגדר והחל מושך בגדר תיל ניידת שהייתה במקום בקרבת שער גדר ההפרדה. בראותו את מאירי, הורה המערער לבצע את מעצרו ויחד עם שלושה שוטרי מג"ב, שהיו תחת פיקודו (להלן: "הלוחמים"), ניגש לעצור אותו.

מאירי ניסה להתנגד למעצרו, אך המערער והלוחמים השכיבו אותו על הרצפה במטרה להשתלט עליו, תוך שהם בועטים בו וגוררים אותו על הרצפה ואחד מהם, שזהותו אינה ידועה למשיבה, מניח את ברכו על ירכו של מאירי ומחדיר אצבעותיו לשקעים בכתפיו וזאת מבלי שהתעורר הצורך לכך (להלן: "השימוש בכוח").

כל אותה עת, תיעד הלוחם ליאור נקש (להלן: "נקש") את האירוע במצלמה משטרתית וזאת במטרה שישמש את המשטרה בעת חקירת האירוע.

בהגיעם לנקודת המשטרה בגבעת זאב, צפה המערער בקלטת האירוע והבחין כי מתועד בה המעצר של מאירי והשימוש בכוח שנעשה כלפיו.

בכדי למנוע שימוש בקלטת האירוע, בה מתועד השימוש בכוח, בהליך שיפוטי עתידי, העלים המערער את קלטת האירוע (להלן: "הקלטת המקורית").

לאחר מכן פנה המערער למני נחום, לוחם בצוות (להלן: "נחום"), שישב באותה עת ברכב "אקונוליין" (להלן: "הרכב") והורה לו להכניס קלטת חדשה למצלמת וידאו ולהקליט על גביה מספר דקות של הנעשה ברכב, וזאת על מנת ליצור מצג שווא כאילו המדובר בקלטת המקורית שנמחקה בשוגג, על דרך הפעלתה בטעות באופן סתמי ברכב (להלן: "הקלטת המזויפת"). נחום פעל כהוראת המערער.

לאחר מספר דקות שב המערער לרכב וביקש מנחום כי ירשום על הקלטת המזויפת את הכיתוב "בילעין 31.3.06". נחום פעל כהוראת המערער.

המערער נטל את הקלטת המזויפת מידי נחום ומסר אותה לנקש ועל פי הוראתו, הגיש נקש את הקלטת לרס"מ שרית פלץ מנקודת גבעת זאב כהקלטה המתעדת את המעצר.

מיד לאחר מכן, כינס המערער את הלוחמים לשיחת סיכום, במהלכה אמר להם כי הוא מבקש מהם שלא לדבר עם אף אחד על הקלטת.

בית המשפט הרשיע את המערער לאחר שמיעת הראיות על פי עובדות כתב האישום, וגזר עליו ביצוע של"צ בהיקף של 180 שעות וכן 3 חודשים של מאסר על תנאי והתנאי הוא שהמערער לא יעבור על העבירות בהן הורשע במשך שנתיים.

בית משפט קמא קבע, כי הוא מבסס את הרשעתו של המערער במחיקת הקלטת המקורית, על ההודאה שמסר המערער בחקירתו במח"ש (ת/8), ועל כך שדברי המערער בהודאה נתמכו בדברים שאמר לשוטרי הצוות עליו פיקד בשיחת הסיכום. בית המשפט דחה את גרסתו של המערער כי דבריו בשיחה נאמרו מסיבות "פוליטיות" בשל העובדה שהיה מסוכסך עם שוטרי הצוות וביקש לקנות את ליבם בתיאור הדברים שעשה, לדבריו, על אף שאין המדובר בגרסת אמת.