ע"פ 27374-01-15 חדד נ' עיריית נצרת עילית

1.המערערת הורשעה בבית המשפט קמא בעבירות של ביצוע עבודות בנייה ללא היתר ושימוש במקרקעין ללא היתר ואחריות לעבודה ולשימוש הטעונים היתר, לאחר שנקבע כי בתאריך 24/05/09 נמצא שבוצעו עבודות בנייה שונות בביתה בנצרת עילית, מבלי לקבל היתר כדין, ובעת שהמערערת הייתה מי שעליו מוטלת החובה לדאוג להשגת ההיתר. בית המשפט קמא הרשיע את המערערת בעבירות אלה לאחר שמיעת הוכחות, וגזר עליה קנס בסך 6,000 ₪ וכן חויבה לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך 10,000 ₪.

2.המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור כנגד הכרעת הדין וחומרת העונשים שנגזרו עליה, במסגרתו היא מבקשת לזכותה מכל אשמה. טענותיה העיקריות של המערערת הינן:

א.כי הבנייה נעשתה לפני למעלה מ-17 שנה. לגבי אחד מסעיפי הבנייה, ניתן אישור על ידי הוועדה (גם אם לא הוצא היתר בנייה) וכל העבודות היו ידועות למשיבה במשך שנים רבות לפני הגשת כתב האישום.

ב.יש למערערת טענה של הגנה מן הצדק המבוססת על אכיפה בררנית. לטענתה, הטעם להגשת כתב האישום הינו תביעה אזרחית שהגישה נגד העירייה, במסגרתה ניתן ביום 23/03/11 פסק דין לטובת המערערת. בנוסף, לא קוים לה שימוע כדין.

ג.אין עוד אינטרס בקיום ההליך המשפטי לאחר שהמערערת הסדירה קבלת היתר לחלק מן המבנים ופעלה להריסת החלק שלא קיבל היתר.

3.המשיבה ביקשה לדחות את הערעור ולדחות מכל וכל את הטענות באשר לאכיפה בררנית או מניע פסול בהתנהגות הרשות.

4.לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי יש מקום לקבל את הערעור בחלקו.

5.למערערת יוחסה עבירה של בניית המבנים הלא חוקיים ושימוש שלא כדין בהם. הבניה נתגלתה לפי כתב האישום בשנת 2009 והדבר הוכח באמצעות עדותו של הפקח מטעם הועדה. יחד עם זאת, יש טעם בטענות המערערת, כי לא הוכח מועד ביצוע עבודות הבנייה, והראיות היחידות בעניין זה, היו עדות המערערת, ומסמכים שהובאו מטעמה המעידים כי הגישה בקשה למתן היתר לשם בניית חלק מן המבנים הלא חוקיים כבר בשנת 1997 (נ/3 ו- נ/2). בנסיבות אלה, יש לקבל את טענת המערערת, כי עבירת הבנייה ללא היתר התיישנה, להבדיל מעבירה של שימוש במבנים הלא חוקיים, שהיא עבירה נמשכת (רע"פ 8986/06 סוזה נ. מדינת ישראל , (18/02/07).

6.בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערת לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, ולא מצאתי כי טעה בקביעה זו.