ע"פ 2632/15 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן:

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר צ' סגל והשופטים ב' צ' גרינברגר וא' דראל) בתפ"ח 22320-01-14 מיום 2.3.2015, במסגרתו הושת על המערער עונש של שבע שנות מאסר בפועל בגין האישום הראשון וששה חודשי מאסר בפועל בגין האישום השני אשר ירוצו באופן חופף, כך שהמערער ירצה בסך הכול שבע שנות מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת מין כלשהי מסוג פשע בגין האישום הראשון וששה חודשי מאסר על אותו תנאי ולמשך אותה תקופה בגין האישום השני; פיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח למתלוננת באישום הראשון (להלן: א'); ופיצוי כספי בסך 5,000 ש"ח למתלוננת באישום השני (להלן: מ').

כתב האישום

2. המערער הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשים מגונים במשפחה, לפי סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בנסיבות סעיפים 348(א) ו-345(א)(3) לחוק העונשין. על פי עובדות האישום הראשון, בין השנים 2013-2011 ביצע המערער בכחמישה מקרים שונים, מעשים מגונים בבתו א', שהייתה באותה עת בת חמש עד שבע שנים. המערער היה נשכב במיטה לצידה של א', מתכסה עמה בשמיכה ואז היה מכניס את ידו אל מתחת לתחתוניה, נוגע באיבר מינה ומבקש ממנה להכניס את ידה מתחת לתחתוניו ולגעת באיבר מינו. באחד המקרים הניח המערער את איבר מינו החשוף על איבר מינה החשוף של המתלוננת והתחכך בה, ובאחד המקרים בא המערער על סיפוקו ופלט זרע. על פי המתואר בכתב האישום, המערער חדל לבצע מעשים אלו רק לאחר שנתפס על-ידי אשתו בשעת מעשה.

3. על פי עובדות האישום השני, בשנת 1998 או בסמוך לכך, שהה המערער בבית הורי אשתו. בשלב מסוים המערער שלח את ידו ונגע בשרשרת שענדה מ', אחות אשתו, ואז הכניס את ידו אל מתחת לבגדיה ומישש את חזהּ. על פי המתואר בכתב האישום, מ' שהייתה אז כבת 12 שנים, קפאה ולא הגיבה בשל ההלם והמבוכה שאחזו בה.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

4. ביום 2.3.2015 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער. בפתח גזר דינו התייחס בית המשפט המחוזי לתסקיר נפגעת העבירה בעניינה של א'. מתסקיר נפגעת העבירה עולה כי הפגיעה הרגשית בא', כתוצאה ממעשיו של המערער, היא משמעותית, והיא סובלת מדימוי עצמי נמוך; תחושת בדידות קשה; קשיי שינה; ופחד להימצא לבד. עוד עולה מתסקיר נפגעת העבירה כי א' זקוקה לטיפול ממושך ומשמעותי. לאחר מכן, קבע בית המשפט המחוזי, כי יש להתייחס לחמשת המקרים בהם ביצע המערער מעשים מגונים בא', כאירוע אחד מתמשך בעל מתחם עונש אחד, ואילו לאירוע היחיד במסגרתו בוצע מעשה מגונה במ' יש לקבוע מתחם עונש נפרד.

5. בית המשפט המחוזי עמד על הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנהוגה. באשר לפגיעה בערכים החברתיים, עמד בית המשפט המחוזי על הצורך להגן על שלמות גופם ונפשם של קורבנות פגיעה מינית בכלל וקטינים בפרט, ועל החשיבות שבמניעת ניצולם ופגיעה בכבודם. בית המשפט מצא כי הפגיעה בערכים אלו מתעצמת בעניינו לנוכח העובדה כי המערער הוא אביה של א', אשר ניצל את מעמדו כהורה ואת האמון שרכשה לו בתו הקטינה, ופגע בשלמות גופה ונפשה; בתמימותה; בכבודה; בפרטיותה; ובביטחונה.

6. במסגרת בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כלפי א', בית המשפט המחוזי שקל לחומרה את הנזק שנגרם לא' ואת העובדה שהמערער ביצע את המעשים לשם גירוי מיני וסיפוק צרכיו המיניים הסוטים באמצעות גופה של בתו הקטינה. בית המשפט בחן את יכולתו של המערער להבין את אשר הוא עושה ויכולתו להימנע מהמעשה, ומצא, על בסיס חוות דעתה של סגנית הפסיכיאטרית המחוזי, ד"ר וואש, כי המערער מתמצה בהליך המשפטי, מבין את גרסתו ואת משמעות העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עוד ציין בית המשפט כי בבדיקת המערער לא נמצאו סימנים המעידים על מצב פסיכוטי פעיל. עם זאת, בית המשפט ציין כי מוסכם על הצדדים שלמערער קיים רקע נפשי בעטיו הוא מטופל תרופתית. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי מעשיו של המערער אמנם לא אופיינו באלימות אך בהחלט נעשו תוך ניצול של בתו הקטנה. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כלפי מ', בית המשפט המחוזי עמד על כך שמדובר באירוע חד פעמי אשר פחוּת בחומרתו מהעבירות שבוצעו כלפי א', לנוכח העובדה שהוא לא כלל נגיעות באיבר מינה. כמו כן, בית המשפט ציין כי הנזק הנפשי שנגרם למ' אינו זהה לזה שנגרם לא' וכי ניכר שמדובר באירוע ספונטני וללא תכנון מוקדם.