ע"פ 2550/14 חמדייה נ' מדינת ישראל

השופטת ד' ברק-ארז:

1. מה צריך להיות עונשו של המערער, שהיה מעורב מרכזי בניהול התשתית האזרחית של ארגון החמאס במזרח ירושלים? שאלה זו נדונה בפנינו בערעור זה הן בהתייחס למעשים שבהם הורשע המערער והן בהשוואה לעונשיהם של מעורבים אחרים בפרשה זו, שערעורם נשמע בנפרד.

כתב האישום וההליכים עד כה

2. ביום 24.11.2011 הוגש נגד המערער כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, שייחס לו מעורבות בפעולות הקשורות למערך האזרחי של ארגון החמאס באזור ירושלים (ת"פ 45412-11-11, השופט ב"צ גרינברגר). בסופו של דבר, בעקבות חתימה על הסדר טיעון, הוגש בעניינו של המערער כתב אישום מתוקן שבו יוחסו לו העבירות הבאות: פעילות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 2 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; ואיסור ביצוע פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: חוק איסור מימון טרור).

3. על פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום, ארגון החמאס פועל להגשמת מטרותיו בשני מישורים השלובים זה בזה. במישור האחד נערכת פעילות בעלת אופי "צבאי" הכוללת תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור, ובמישור האחר פעילות הנושאת אופי "אזרחי". האחרונה כוללת עשייה בתחומי הדת, החינוך והרווחה, וזאת על מנת לקרב את הציבור הפלסטיני לחמאס, "להכשיר את הלבבות" לאידיאולוגיה של הארגון, לבצר את אחיזתו בקרב האוכלוסייה ולבנות מוסדות שיאפשרו את קידום מטרותיו של הארגון בעתיד. לפי האמור בכתב האישום, לשם היגוי הפעילויות וניהולן התכנסה מעת לעת "מועצה מייעצת" המורכבת מפעילי חמאס מקומיים מרכזיים, ובהם המערער. באופן יותר קונקרטי, בחודש אוגוסט 2010, כך נטען, נבחר המערער, יחד עם שלושה נוספים – יעקב אבו עסב (להלן: אבו עסב), כפאח סרחאן (להלן: סרחאן) ואחמד עליאן (להלן: עליאן) – לשמש כ"וועדה הניהולית" של המועצה המייעצת (להלן: הוועדה). כמתואר בכתב האישום, אבו עסב נבחר לעמוד בראש הוועדה וסרחאן נבחר כאחראי לניהול כספים וגיוסם, לרבות מגורמים מחוץ לישראל. תפקידו של המערער היה לשמש כראש הוועדה לעניינים דתיים מטעם החמאס בירושלים. במסגרת תפקידו בארגון פעל המערער יחד עם אחרים לתמיכה במוסדות חינוך, העברת שיעורי קוראן והלכה, הפעלת קייטנות ומחנות קיץ, סיוע למשפחות נזקקות, ביקורים אצל משפחות של "שאהידים" ואסירים ביטחוניים וכן אצל אסירים משוחררים, עידוד האוכלוסייה המוסלמית לבקר במסגדים בעיר, ובכללם מסגד אל-אקצא, וכן הלאה. כמו כן, נטען כי המערער השתתף בתכנון ובמימוש פעילות שעניינה ביקורי תמיכה בנציגי חמאס לפרלמנט הפלסטיני במתחם "הצלב האדום" בירושלים, כמחאה על הכוונה לעצרם כשוהים בלתי חוקיים לאחר שתושבותם נשללה על ידי שר הפנים. יתר על כן, נטען כי לבקשתו של סרחאן, פנה המערער לסוחר בשם אשרף עאשור (להלן: עאשור) על מנת שיסייע בהעברת כסף מירדן לצורך מימון פעילות בעלת אופי אזרחי הקשורה בחמאס.

4. יש לציין כי העמדתו של המערער לדין הייתה חלק מחשיפת רשת של החמאס שפעלה בתחום התשתיות האזרחיות ומימונן במזרח ירושלים כחלק מן המערך המכונה "דעוה". בפרשה זו הוגש כתב אישום נוסף לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד ארבעת המעורבים הנוספים שצוינו לעיל – אבו עסב, סרחאן, עליאן ועאשור (ת"פ 45374-11-11, השופט הבכיר א' כהן). למעשה, החקירה הביטחונית בנושא הובילה אל המערער, אשר מסר בחקירתו פרטים בדבר מעורבותו שלו בפעילות ה"דעוה", וכן בדבר פעילותם של האחרים. משפטם של מעורבים אלה הסתיים זמן קצר לפני סיום משפטו של המערער. אבו עסב, סרחאן ועליאן כפרו באישומים שיוחסו להם, ואילו עאשור, שמעורבותו הנטענת הייתה מלכתחילה פחותה ונקודתית – הודה בסופו של דבר בכתב אישום מתוקן. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם הענישה בעניינם של אבו עסב, סרחאן ועליאן בגין הרשעתם בפעילות בארגון טרור נע בין שלוש לשבע שנים. בעניינו של סרחאן נקבע, כי בגין הרשעתו הנוספת בפעולה ברכוש למטרות טרור ובהלבנת הון יש לקבוע מתחם ענישה נפרד, אשר הועמד על שנתיים עד חמש שנות מאסר. מתחם זה נקבע גם לעאשור בגין הרשעתו באותה עבירה. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי גזר על נאשמים אלו עונשי מאסר כדלקמן: על אבו עסב וסרחאן הושתו שבע שנות מאסר בפועל; על עליאן, שעמד בראש ועדת ההשכלה בירושלים, הושתו ארבע וחצי שנות מאסר בפועל; ועל עאשור, אשר הודה כאמור במיוחס לו, הושתו שלוש וחצי שנות מאסר. להשלמת התמונה יצוין כי גם על פסק הדין בעניינם של אבו עסב, סרחאן, עליאן ועאשור הוגש ערעור לבית משפט זה (ע"פ 1784/14 עאשור נ' מדינת ישראל (3.9.2015) (להלן: עניין עאשור)). בסופו של דבר, נקבע כי עונשיהם של אבו עסב, סרחאן ועליאן יעמדו בעינם, בעוד עונשו של עאשור הופחת והושתו עליו שלוש שנות מאסר, והכל מן הטעמים המפורטים בפסק הדין (שם, בפסקאות 93-74).