חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ע"פ 25439-05-15 עראקי נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
25439-05-15
25.12.2015
בפני השופטים :
1. כב' השופט אהרן פרקש-סגן נשיא
2. כב' השופט משה יועד הכהן
3. כב' השופטת עירית כהן
- נגד -
מערערת:
לימור עראקי
עו"ד טל ענר מהסנגוריה הציבורית הארצית 		משיבה:
מדינת ישראל
עו"ד ערן בנאי פרקליטות המדינה – המחלקה הכלכלית
פסק דין
 

 

ערעור על הכרעת הדין מיום 18.1.15 וגזר הדין מיום 29.3.15 של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ), בת"פ 55129-02-12.

 

השאלה שהונחה לפנינו במסגרת ערעור זה היא – האם משחק הפוקר "טקסס הולדם" הוא "משחק אסור" כהגדרתו בסעיף 224 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") וזאת בהקשר של הגרלות והימורים אסורים (עבירה לפי סעיף 225 לחוק) והחזקת מקום להימור או הגרלה (עבירה לפי סעיף 208(1) לחוק).

.

"משחק אסור" מוגדר בסעיף 224 לחוק (האמור) כ"משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת".

 

רקע עובדתי

1.נגד המערערת ובעלה הוגש בבית משפט השלום בירושלים כתב אישום שבו נאמר, כי ביום 18.9.09 בשעה 01:00 או בסמוך לכך, בדירתם בירושלים, החזיקו המערערת ובעלה מקום המשמש משחק אסור. השניים החזיקו בדירה מקום המשמש משחק קלפים מסוג "טקסס הולדם", משחק בו כל שחקן מקבל רצף של קלפים, והרצף הכי טוב זוכה, התוצאה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או יכולת (להלן: "המשחק"), במשחק השתתפו 13 אנשים, אשר הימרו בסכומי כסף שונים בעבור השתתפותם במשחק.

 

השניים הואשמו בהחזקת מקום להימור או הגרלה, עבירה לפי סעיף 208(1) לחוק ובהגרלות והימורים אסורים, עבירה לפי סעיף 225 לחוק.

 

2.בעלה של המערערת הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס.

תחילה כפרה המערערת במיוחס לה בכתב האישום, ואולם לאחר מכן שינתה את תשובתה והודיעה, כי היא מודה בכל העובדות המיוחסות לה בכתב האישום, מלבד בטענה כי המשחק הוא "משחק אסור". בית המשפט הרשיע את המערערת והשית עליה ארבעה חודשים של מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך של 5,000 ₪.

 

הכרעת הדין של בית משפט קמא

3.בהכרעת הדין מיקד בית משפט קמא את השאלה בה עליו להכריע – האם המשחק הוא משחק אסור בו "התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת" (כלשון סעיף 224 לחוק), כטענת המשיבה, או שמא יכולותיו של השחקן הן הגורם הדומיננטי, כטענת המערערת.

 

4.בהכרעת הדין תאר בית משפט קמא את האופן בו מתקיים המשחק בלשון זו:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>