ע"פ 2529/14 מדינת ישראל נ' דורון ראד טלאב

 השופט נ' הנדל:

1. מונח בפנינו ערעור המדינה על קולת עונש המאסר שהוטל על המשיב על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 41490-03-13, כב' השופט מ' גלעד). הלה הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בארבעה אישומים כפי שיפורט. נגזרו עליו 46 חודשי מאסר בפועל; הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו בחופף; מאסר על תנאי בן שנתיים, לבל יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות או רכוש מסוג פשע; ומאסר על תנאי בן 8 חודשים לבל יעבור במשך שנתיים מיום שחרורו עבירת רכוש מסוג עוון או עבירה של איומים.

רקע והליך קודם

2. ואלה עיקרי כתב האישום המתוקן: לפי האישום הראשון, החליטו המשיב וגיסו, אריק, להצית מחסן של עיריית חדרה בו אוחסנו מייצגי העדלאידע, ואת רכבו של ראש עיריית חדרה (עניינו של אריק נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, בת"פ 41498-03-13. ערעורו על גזר הדין נדחה, כפי שיפורט להלן). זאת בעקבות דוח חניה שקיבל אריק מפקח העירייה. לשם מימוש תכניתם נפגשו השניים בשעת ערב ליד המחסן. המשיב הגיע רכוב על קטנוע שנגנב מבעליו (להלן: הקטנוע). השניים פרצו אל המחסן, ריכזו את המייצגים שהיו פזורים בו, שפכו עליהם חומר דליק בו הצטיידו מבעוד מועד והציתו את המחסן ותכולתו. המחסן ניזוק באופן כבד והמייצגים נשרפו כליל. לאחר מכן הצטייד המשיב בחומר דליק נוסף, ורכב יחד עם אריק על הקטנוע לביתו של ראש העירייה. בהגיעם ליעד ירד המשיב מהקטנוע, ניגש אל הרכב, שפך עליו את החומר הדליק והציתו. באותו הזמן המתין לו אריק על הקטנוע ו"איבטח" אותו. השניים נמלטו מהמקום באמצעות הקטנוע.

           האישום השני מתאר כיצד פנו אל המשיב חברו ואדם נוסף, בבקשה שיסייע להם בתכניתם להצית את רכבו של אדם שהיה מסוכסך עימם. המשיב ייעץ להם היכן לרכוש חומר דליק וכיצד כדאי להצית את הרכב. בנוסף, הציע המשיב לשניים להגיע לביתו לאחר ההצתה ולקחת את הקטנוע שברשותו, במקום הקטנוע שעליו ירכבו בעת ההצתה, על מנת למנוע את תפיסתם. השניים הציתו את הרכב והגיעו, כמוסכם, לביתו של המשיב. או אז הורה להם לכבות את מצלמות האבטחה שבביתו, ובהמשך מחק את הקבצים מהמצלמות.

           על פי האישומים השלישי והרביעי, גנב המשיב שש מצלמות אבטחה בסך הכל משני עסקים בשלוש הזדמנויות שונות. פעמיים ביצע זאת לבדו ופעם נוספת יחד עם אדם אחר שזהותו אינה ידועה.

           המשיב הורשע לפיכך בשתי עבירות הצתה לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 29; בעבירת התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים או תפילה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 407(ב) בצירוף סעיף 29; בהחזקת נכס החשוד כגנוב לפי סעיף 413; בסיוע להצתה לפי סעיף 448(א) בצירוף סעיף 31; בשתי עבירות גניבה לפי סעיף 383(א)(1) בצירוף סעיף 384; ובעבירת גניבה לפי סעיף 383(א)(1) בצירוף סעיפים384 ו-29 – כולם לפי חוק העונשין התשל"ז-1977.

3. כאמור, בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב לפי הודאתו, וגזר עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל למשך 46 חודשים. להשלמת התמונה יצוין שגזר הדין בעניינו של אריק ניתן בטרם נגזר דינו של המשיב. על אריק הושתו 42 חודשי מאסר בפועל בגין האמור באישום הראשון. מכאן ערעור המדינה על קולת העונש המונח לפנינו. להשלמת העניין יצוין שערעור שהוגש על ידי אריק, בד בבד עם התיק דנן, על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו – נדחה, בפסק דין שניתן היום (ראו ע"פ 334/14).

טענות הצדדים