ע"פ 24797-03-15 חרבג'י נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה נצרת עילית

1.המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של שימוש במקרקעין הטעונים היתר ללא היתר, לאחר שהודה כי באמצע שנת 2010 עשה שימוש במקרקעין, המהווים דירת מגורים, לצורך ניהול משרד ראיית חשבון ועריכת דין.

2.הודאה זו באה במסגרת הסדר טיעון, שכלל תיקון עובדות כתב האישום והוראות החיקוק. במסגרת ההסדר גם סוכם כי המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, ייקבע כי ביצע את העבירה וישלח לשירות המבחן לשם קבלת תסקיר, שיתייחס גם לשאלת ההרשעה.

המשיבה, באותו מעמד, לא התחייבה לאמץ את המלצות התסקיר, אך גם לא הבהירה כי עמדתה תהא בכל מקרה כי יש להרשיע את המערער.

3.לאחר קבלת התסקיר, אשר המליץ להימנע מהרשעה, קיבל בית המשפט קמא את עמדת המשיבה, לפיה אין הצדקה במקרה זה להימנע מהרשעה. לפיכך, המערער הורשע בביצוע העבירות והוטלו עליו עונשים שכללו קנס בסך 32,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה בסך 10,000 ₪. בנוסף ניתן צו הפסקת שימוש במקרקעין, שייכנס לתוקפו ב - 16/2/16. עונשים אלה הוטלו על המערער לאחר שהצדדים הודיעו לבית המשפט קמא, כי בעקבות הרשעתו של המערער הם הגיעו להסדר בנוגע לעונש מוסכם.

4.במסגרת הערעור קובל המערער על הרשעתו בדין וטוען כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו להרשיעו.

נימוקי הערעור בתמצית הינם כדלקמן:

5.א.מהסדר הטיעון, במסגרתו הוסכם כי המערער ישלח לקבלת תסקיר, שיתייחס

לשאלת ההרשעה, ומכך שהמשיבה לא עמדה על הרשעת המערער, הבין המערער כי אם התסקיר ימליץ על אי הרשעה, הרי המשיבה תסכים להמלצה זו.