ע"פ 2422/15

1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן)  בת"פ 7674-05-11 מיום 3.3.2015, במסגרתו הושת על המערער עונש של 8 שנות מאסר בפועל; 18 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון; קנס בסך 250,000 ש"ח או 6 חודשי מאסר תחתיו; ופיצוי למתלוננים בסך כולל של 2,030,000 ש"ח.

כתב האישום והכרעת הדין

2. המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, ב-14 עבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ברקע למקרה – בשנת 2005, במסגרת תכנית ההתנתקות, מדינת ישראל העניקה למשפחות מפוני גוש קטיף פיצוי כספי בעבור פינוי בתיהם. על פי עובדות כתב האישום, סמוך לאוקטובר 2005 המערער פנה לאדם בשם פ' ח' (להלן: פ') – סוכן ביטוח ובעלים של סוכנות ביטוחים בעיר נתיבות, והציג עצמו בכזב כסוחר יהלומים וכבעל חברה לניהול והשקעות יהלומים. המערער טען בפני פ' כי באפשרותו להביא תשואות גבוהות מסחר ביהלומים, כשההשקעה היא מינימלית בהשוואה לתשואה. לדברי המערער, הוא היה רוכש יהלומים במחיר נמוך ומוכר אותם כמעט מידית במחיר גבוה בהרבה. בעקבות דברים אלו – ואף שבפועל המערער מעולם לא החזיק ברישיון לעיסוק ביהלומים כנדרש בחוק ולא עסק בסחר ביהלומים, פ' העביר סכום כספי למערער.

           בהמשך לכך, המערער הציע לפ' להציע את שירותיו לאנשים נוספים המוכרים לו, כאשר בתמורה לשיתוף הפעולה ביניהם פ' יקבל אחוזים מכלל ההכנסות. בהתאם להסכם, פ' פנה למכריו – אשר רבים מהם ממפוני גוש קטיף (להלן: המשקיעים) – והציע להם להשקיע כספים אצל המערער. בעקבות הצעתו של פ' ובהסתמך על דבריו, העבירו אליו כ-14 אנשים את כספם, בסך כולל של 8,910,000 ש"ח. עוד בהתאם להסכם, פ' העביר את הכספים לחשבונו של המערער, כדי שזה יבצע בהם עסקאות יהלומים.

           על מנת להציג מצג שווא כלפי המשקיעים כי הוא סוחר יהלומים ובעל חברה פעילה, המערער הוציא חשבוניות עבור השיקים שקיבל ואף החזיר לחלק מהמשקיעים חלק קטן מן הכספים שהושקעו. הובהר, כי המערער לא ביצע עסקאות יהלומים כמובטח, והכספים שהוחזרו לחלק מהמשקיעים הגיעו מכספם של משקיעים אחרים.

גזר הדין של בית המשפט המחוזי

3. ביום 3.3.2015 גזר בית המשפט המחוזי את דינו של המערער. בגזר דינו, בית המשפט המחוזי עמד על הערכים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות, על הנסיבות הקשורות בביצוען ועל מדיניות הענישה הנהוגה בהן. תחילה, בית המשפט המחוזי עמד על חומרת מעשיו של המערער, אשר גרם לנזק של מיליוני שקלים באמצעות מעשי מרמה שבוצעו בתחכום, בהיקף רחב וכלפי מספר רב של קורבנות. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הדגיש כי לחלק גדול מהקורבנות נגרם נזק כלכלי כבד ביותר, שכן הכספים שהשקיעו היו בבחינת עיקר כספם. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי יש לראות במכלול האירועים כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, וזאת לאחר שמצא כי מדובר באותה מסכת של פעילות עבריינית ובאותו אופן של מרמה. בעניין זה, בית המשפט המחוזי ציין כי הגם שמדובר באירוע אחד, על מתחם העונש לבטא את מלוא חומרתם של המעשים, לרבות ההיקף, התכנון, השיטתיות והתוצאות הקשות שנגרמו כתוצאה מביצוע העבירות.

           באשר לפגיעה בערכים המוגנים, בית המשפט המחוזי מצא כי המערער פגע במעשיו בערכים המוגנים של הזכות לקניין, השמירה עליו, חופש הבחירה וחופש הפעולה לעשות שימוש בקניין, הביטחון הכלכלי, הביטחון הנדרש בפעילות כלכלית והיכולת ליתן אמון במסגרת זו. עוד הטעים בית המשפט המחוזי כי מידת הפגיעה בערכים מוגנים אלו וכן תוצאותיה הן קשות וחמורות, בפרט בהתחשב במידת הפגיעה באמון שנתנו המשקיעים במערער. בנוסף, בית המשפט המחוזי הדגיש כי למעשיו של המערער השפעה ארוכת טווח על המשקיעים ומשפחותיהם, שכן הסכומים אותם "השקיעו" רבים מהם היו מיועדים לשמש עבורם לקורת גג.

           באשר לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, בית המשפט המחוזי התייחס לשורת נסיבות לחומרה המתקיימות בענייננו, וביניהן: התקופה הארוכה שבה ביצע המערער את מעשי המרמה – כמעט שנתיים; התכנון המוקדם שקדם לביצוע העבירות והשיטתיות שבה נעשו; מצגי השווא שהמערער יצר; השיטתיות, התחכום וההיקף של מנגנון המרמה אותו הפעיל המערער; והנזקים והפגיעה הקשה שגרם המערער במעשיו למשקיעים ולמשפחותיהם.