ע"פ 2331/13 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט א' שהם:

1. לפנינו ערעור על הכרעת דינו ולחלופין על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: צ' סגל – שופט בכיר; מ' יועד-הכהן; ו-ב' גרינברג), בתפ"ח 7993-03-11.

2. המערער, יליד 1971, תושב שכונת **** , הורשע, ביום 25.6.2012, לאחר ניהול משפט הוכחות, בביצוע העבירות שלהלן: מעשה מגונה בקטינה בת משפחה (ריבוי מקרים), לפי סעיף 351(ג), בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-348(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון למעשה סדום בקטינה בת משפחה (שלושה מקרים), לפי סעיפים 351(א) ו-25, בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-347(ב) לחוק העונשין; תקיפה בנסיבות מחמירות (ריבוי מקרים), לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין; ושהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

ביום 27.2.2013, נגזרו על המערער, בגין כלל העבירות בהן הורשע, 12 שנות מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו. כמו-כן, הושתו על המערער שתי שנות מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, עבירה מן העבירות בהן הורשע; ופיצוי כספי למתלוננת, בסך 30,000 ₪. בנוסף, נקבע כי המערער "לא יתקרב למתלוננת מרחק הנופל מ-500 מטרים, ללא הסכמתה", שאם לא כן "ישלם קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו".

עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המערער

1. כעולה מכתב האישום, המערער ו-ו', אשר התגרשו לפני למעלה מ-12 שנים, הינם הוריה של ר', ילידת 1995 (להלן: המתלוננת). לאחר הגירושין מ-ו', נישא המערער לאשתו הנוכחית, נ', עמה הוא מתגורר בשכונת **** , כאשר ו' מתגוררת בשכונת ***. בין השנים 2011-2006, כך על-פי כתב האישום, התגוררה המתלוננת, לסירוגין, בבית אימה ובבית אביה (להלן: ביתו של המערער או הבית). באותן שנים, כאשר שהתה המתלוננת בביתו של המערער, וכשהיתה בין הגילאים 16-12, בוצעו המעשים, כמפורט להלן.

כנטען בכתב האישום, במהלך השנים הרלוונטיות, נהג המערער להיכנס לחדרה של המתלוננת בבית, בדרך כלל בשעות הלילה, ובאותה הזדמנות היה מלטף את המתלוננת בכל חלקי גופה, לרבות באיבר מינה ובחזהּ, מתחת לבגדיה, ומנשק את חזהּ. את מעשיו אלו, ביצע המערער בניגוד לרצונה של המתלוננת וחרף מחאותיה. משהביעה המתלוננת התנגדות לדבר, היה המערער מכה אותה. עוד נטען, כי במספר רב של הזדמנויות, בשעה בה יתר בני הבית היו ישנים, הורה המערער למתלוננת להגיע אל חדרו, כשהיא לבושה בכותונת לילה. לאחר הגעתה לחדרו, נגע המערער במתלוננת, נישק אותה בחזה ובשפתיה, נגע באיבר מינה, והכל בניגוד לרצונה. במקרים רבים אחרים, כך עולה מכתב האישום, לאחר שהפשיט את המתלוננת, נהג המערער לחכך את איבר מינו באיבר מינה ובישבנה, ובאחת ההזדמנויות ניסה להחדיר את איבר מינו לישבנה, אך היא הצליחה למנוע ממנו לעשות כן. בהזדמנות אחרת, ניסה המערער להחדיר את אצבעו לאיבר מינה של המתלוננת, אך היא חמקה ממנו. במקרה נוסף, נישק המערער את איבר מינה של המתלוננת. עוד עולה מכתב האישום, כי המערער דרש מהמתלוננת, מספר פעמים, שתאפשר לו להכניס את איבר מינו לפיה, אך היא סירבה לעשות כאמור. בעקבות סירובה, משך המערער את ראשה של המתלוננת בכוח לעבר איבר מינו, ואולם בשל התנגדותה, לא הצליח להחדיר את איבר מינו לפיה. עוד עולה מכתב האישום, כי ביום 12.2.2011, נישק המערער את המתלוננת, כשהוא מחדיר את לשונו לפיה, בניגוד לרצונה.

בנוסף לדברים האלו, כך נטען בכתב האישום, במספר רב של הזדמנויות נהג המערער להכות את המתלוננת, כאשר באחת הפעמים, הוא דחף אותה על מכונת הכביסה בביתו, ובמקרה אחר היכה אותה באמצעות אַלה מעץ.

עוד נטען בכתב האישום, כי במהלך השנים הרלוונטיות, לא היה בידי המערער אישור שהייה בישראל בר-תוקף.