ע"פ 2251/14 פלוני נ' מדינת ישראל

השופט מ' מזוז:

1. ערעור על גזר דין שניתן ביום 9.2.2014 על ידי בית המשפט המחוזי נצרת (כבוד השופטים א' אברהם, ב' ארבל וא' הלמן) בתפ"ח 38312-09-13.

2. ביום 14.11.2013 הורשע המערער, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מין במשפחה (מקרים רבים), לפי סעיפים 351(ג)(2), 348(ב), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וכן בשיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

           גזר הדין ניתן ביום 9.2.2014 ובגדרו גזר בית המשפט על המערער 7.5 שנות מאסר לריצוי בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי, לבל יורשע בעבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין במשך שלוש שנים. כן נידון המערער לתשלום פיצויים למתלוננת בסך של 100,000 ₪.

3. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, המערער נשוי לאחות אמה של המתלוננת ומבוגר ממנה בכחמישים שנים. מאז שהייתה המתלוננת בת שבע, ובמשך כחמש שנים, נהג המערער לנצל מפגשים עם המתלוננת על מנת לגעת בה, ללטף את גופה, למשש את חזהּ ואת איבר מינה, לנשקה על פיה וללקק ולמצוץ את חזה. בחלק מן המקרים נהג לפתוח את רוכסן מכנסיה, להכניס את ידו ולגעת באיבר מינה ובישבנה. במספר הזדמנויות החדיר המערער את ידו לתוך מכנסיו, ונגע באבר מינו בנוכחות המתלוננת, ואחר כך נגע באיבר מינה. במקרים אחרים אילץ את הילדה לשבת עליו, תוך שהוא מחכך את איבר מינו בישבנה ומסב לה כאב. כל זאת כאשר בני המשפחה נמצאו בחלק מהמקרים בחדר הסמוך, וחרף בקשות הילדה שיפסיק וניסיונותיה להתנגד. המערער הודה כי עשה את המעשים הללו לשם גירוי, ביזוי וסיפוק מיני, ובניגוד לרצון המתלוננת. למעשיו אלה הוסיף הוראה למתלוננת לבל תספר לאיש את שהוא מעולל לה. 

            מעשי המערער נפסקו רק כאשר המתלוננת בגרה קמעה ואזרה אומץ לספר לאמה על מעלליו של הדוד. לאחר שהמערער נעצר והובא לדין, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, שאפשר להימנע מהעדת המתלוננת הקטינה. עם זאת, בדיון הטיעונים לעונש נשמעה המתלוננת, תוך שהיא ממררת בבכי ומטיחה במערער שהוא הרס את חייה.

4. תסקיר המבחן שהוכן בנוגע למערער תיאר בפירוט את תולדות חייו. המערער בן 64 שנים, אב לחמישה ילדים וסב לעשרה נכדים. שירות המבחן התרשם כי הוא עסוק כל כולו במחיר הכבד שיהיה עליו לשלם על רקע "עברו המעולה" וחיי המשפחה "לתפארת" שניהל עד לאותה עת. באוזני שירות המבחן נטל המערער אחריות על מעשיו, אך בד בבד לא גילה אמפתיה אמיתית כלפי המתלוננת, ולא הפנים את השלכות מעשיו עליה. בתסקיר צוין כי המערער מפחית מחומרת מעשיו, ושולל כל בעייתיות אצלו. עוד התרשם שירות המבחן, כי ריבוי המעשים המגונים שביצע המערער, והעובדה שנעשו במקומות רבים ולעיתים בנוכחות אחרים בחדר הסמוך, עשויים ללמד על קושי לשלוט בדחפים ועל יסודות חזרתיים, ניצול ותעוזה.

           בסיכום הדברים, שירות המבחן לא שלל סיכון שהמערער יבצע עבירות דומות בטרם יעבור טיפול ייעודי בתחום עבריינות המין. על כן, ונוכח חומרת המעשים שביצע המערער, לא נמצא מקום להציע לבית המשפט המלצה טיפולית.