ע"פ 2206/16 פלוני ואח' נ' מדינת ישראל

השופטת ע' ברון:

1. לפנינו ערעור על חומרת העונש שנגזר על המערערים ב-ת"פ 1639-08-15. בית המשפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' כהן) הרשיע את המערערים, על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייצור נשק, חבלה בכוונה מחמירה וניסיון הצתה (לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); סעיף 329(א)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק; וסעיף 448(א) סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק וסעיף 25 לחוק, בהתאמה). נגזר על כל אחד מהמערערים עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, וכן מאסר על-תנאי.

ההליך בבית המשפט המחוזי

2. על פי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט, המערערים הגיעו ביום 28.7.2015 בשעה 23:30 למתחם המכונה "בית מוסקוביץ", שבשכונת ראס אל-עמוד במזרח ירושלים. המערערים הצטיידו בבקבוק זכוכית, בד וחומר דליק, הכינו בקבוק תבערה והשליכו אותו לעבר המתחם; הבקבוק התנפץ בסמוך למתחם.

           בהתאם לכך הואשמו המערערים בייצור נשק בצוותא חדא; בניסיון בצוותא חדא שלא כדין לפגוע באדם בנשק מסוכן או פוגעני בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה; ובניסיון בצוותא חדא לשלוח אש במזיד, לפי סעיפי החוק הנזכרים בפסקה 1 לעיל.

           לפי הודאתם בהתאם להסדר טיעון שעליו הסכימו הצדדים, המערערים הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן. לא היתה הסכמה באשר לעונש.

3. לנוכח גילם של המערערים, ילידי שנת 2000 שהיו בני חמש-עשרה בעת ביצוע המעשים, הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תסקירים מטעם שירות המבחן לנוער. ביחס למערער 1 (להלן: ב') נכתב בתסקיר כי אביו עובד כמורה ואימו עקרת בית, ויש לו שני אחים ואחות; שירות המבחן התרשם כי מדובר במשפחה נורמטיבית ותומכת. כן צוין כי ההורים גינו את העבירות שביצע ב', הגם שבתחילה הטילו את האחריות על המצב הביטחוני, וכי ב' מצידו הביע חרטה והוסיף כי המחירים האישיים ששילם, ובהם מעצר, מעצר בית והפסד לימודים, אינם משתלמים. עוד צוין בתסקיר כי "ככל הנראה, המניעים האידיאולוגיים של הנער לביצוע העבירה והתעסקותו בהתמודדות עם הקשיים במצב הביטחוני הקיים, בנוסף לגוננות של ההורים, מקשים עליו לקחת אחריות מלאה על ביצוע העבירה". בפגישותיהם עם שירות המבחן לנוער הסכימו ב' ואביו לכל מהלך טיפולי-שיקומי שיש בו כדי לסייע ל-ב' לחזור לקיים אורח חיים נורמטיבי ולהשתלב בקהילה. לנוכח האמור ולאחר התלבטות, הומלץ בתסקיר להרשיע את ב' ולהטיל עליו עונש של מאסר על-תנאי ועבודות שירות לצד צו מבחן של שירות המבחן לנוער למשך שמונה חודשים, תוך שהודגש כי עונש של מאסר בפועל עלול לשאת השפעה שלילית על ב' ולפגוע במוטיבציה שלו להשתקם.

           בתסקיר בעניינו של המערער 2 (להלן: ע') נכתב כי אביו עובד בעיריית ירושלים ואימו עקרת בית, וגם לו שני אחים ואחות. שירות המבחן התרשם כי המשפחה נורמטיבית, מתפקדת ויציבה. הוריו של ע' גינו את מעשיו, אמרו שהתאכזבו ממנו בשל ביצוע העבירות והזהירו אותו לבל יהיה מעורב שנית באירועים מסוג זה. ע' גילה חרטה על המעשה, הדגיש כי המחירים ששילם בגין ביצוע העבירות אינם משתלמים ואמר שבדיעבד לא היה מבצע אותן, וכי להבא יימנע מכך. שירות המבחן לנוער התרשם כי ע' מתקשה לקחת אחריות מלאה על העבירות, ואולם למד את הלקח והוא זקוק ל"המשך הכוונה וליווי מקצועיים". בפגישותיהם עם שירות המבחן לנוער הסכימו גם ע' ואביו לכל מהלך טיפולי-שיקומי שיש בו כדי לסייע ל-ע' לחזור לקיים אורח חיים נורמטיבי ולהשתלב בקהילה. המלצת שירות המבחן ביחס ל-ע' זהה לזו שניתנה ביחס ל-ב', דהיינו הרשעה והטלת עונש של מאסר על-תנאי ועבודות שירות לצד צו מבחן של שירות המבחן לנוער למשך שמונה חודשים. גם בעניינו של ע' הודגש כי עונש של מאסר בפועל עלול לשאת השפעה שלילית עליו ולפגוע במוטיבציה שלו להשתקם.

4. בגדרי גזר הדין עמד בית המשפט המחוזי לנוער על החרפת התופעה של יידוי אבנים וביצוע עבירות דומות על ידי קטינים במזרח ירושלים; זאת הן כעולה מתעודת עובד ציבור שהגישה המשיבה (ת/1), ובה סקירה של משטרת מחוז ירושלים המציגה עלייה עקבית במספר המקרים בשנים האחרונות, והן מנסיונו של בית המשפט. לנוכח זאת ובהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, שבה הודגשה הסכנה לציבור הנשקפת ממעשים אלה ובמיוחד בהינתן הרקע הלאומני-אידיאולוגי העומד ביסודם, נקבע כי נדרש ליתן משקל ממשי לשיקולי הרתעה. מנגד הביא בית המשפט בחשבון שיקולים לקולא, ובהם גילם הצעיר של המערערים, הודאתם במיוחס להם, היעדר עבר פלילי ושהותם במעצר בית מלא לאחר שחרורם ממעצר.